וכן מצינו ר"ח בר אבין אמר שמואל כשבת נב. קכט:, עירובין עט:, ביצה לט., קידושין עב., ב"מ ק., אבל לא מצינו בשום מקום שידבר עם רו"ש, וזה אות שלא היה תלמידם ואך היו לו קבלות משמם, והיה כמו רב נחמן חבירו שהיה קטן כשנפטר שמואל ואעפ"כ מצינו כמה פעמים ר"נ אמר ר או שמואל. ומה שמצינו ברכות כז: שאמר רח"בא רב צלי של שבת בע"ש, באמת צ"ל שם רב חייא בר שימי כגרסת דק"ס שהיה תלמיד מובהק לרב.
אבל היה תלמיד מובהק לרב הונא כקידושין נח שבעי מר"ה ור"ה א"ל הוצאה את, איכסיף (ר"ח בר אבין) הוא סבר משמעתא קאמר ליה (שאינו חכם או קטיל קני באגמא, רש"י), א"ל הכי קאמינא לך רב אסי דהוצל קאי כוותך, וכן חולין צה: ר"ח בר אבין נאבד לו כרכשתא ביני דנא אתא לקמיה דר"ה א"ל – א"כ זיל שקול.
ובשבת קמ. אמר ר"ח בר אבין (לרב אחא בר יוסף ולמר עוקבא) בדידי הוה עובדא ושאלתי לרב אדא בר אהבה לא הוה בידיה, אתא ושאל לר"ה וכו', וכן מצינו ר"ח בר אבין אר"ה כתענית ח., כתובות מח, קידושין כז., ב"ק כא., ובשאלתות ברכה פ. שהיה מרישי כלי זוטרי דר"ה, וכן מצינו ר"ח בר אבין אמר רב יהודה כמו"ק טז..
וכן בעי מרב חסדא כמנחות מט., ובקידושין נ. ב"מ ז. אמר עובדא הוה בי רב חסדא ורב חסדא בי ר"ה.
וכן בעי מרב ששת כעירובין עג., ובכתובות יא: אר"ח בר אבין אמר רב ששת – מתיב רב נחמן – אמר ר"ח בר אבין אפשר רב עמרם וכל גדולי הדור יתבי כי אמר רב ששת להא שמעתא וקשיא להו ושני – ואת אמרת?, וביבמות כה., בכורות יח מצינו ר"ח בר אבין אמר רב עמרם, וכן בעי מרב יוסף כסנהדרין פג:.
והלך אח"כ לא"י ושלח משם הלכות מה שקיבל מר"א כיבמות מג. שלח ר"ח בר אבין מארסין תוך ג' – וכן היה ר"א מלמדנו משום ר' חנינא הגדול. וכן מצינו ר"ח בר אבין אמר ר' יוחנן כעירובין מז:, מגילה ו:, נזיר סא., גיטין סד..
ובירושלמי נזכר בשם חייא בר בון (ככל הבבלים שלא נסמכו) כדמאי פ"ג ה"ד חייא בר בון בשם ר"י בר חנינא, ובמע"ש פ"ד ה"ז חייא בר בון, אדא בר תחליפא בשם ר' הושעיא, ובסוכה לה. חולק עם ר' אסי, והתרועע עם ר"ז כברכות לג: ר"ז הוה רכיב חמרא ואזיל ר"ח בר אבין בתריה ושאל (ר"ז, כן הוא הפירוש הנכון) ודאי דאמריתו משמיה דר"י וכו'.
וכשהיה בא"י קיבל אגדות בשם חכמי דורות הקודמין וזה שמצינו ר"ח בר אבין בשם ר' יהושע בן קרחה כיומא לט:, מגילה יד., נזיר כג:, גיטין נז:, ב"ב צא:, הוריות יא..
ואח"כ כשירדו בזמן אביי ורבא כל הנחותי, היה גם הוא עמהן, ואז היה כבר מגדולי זקני הדור, כאשר אמר רבא עליו שבת קיא:, קידושין מח:, סנהדרין ח: אני וארי שבחבורה תרגימנא ומנו ר"ח בר אבין. ומה שמצינו נדרים לד: שבעי מרבא, לא ששאלו כתלמיד לרב אך בדרך שקלא וטריא כסוגיית הגמרא שם. ובב"מ טו. שהקשה לרבא אלא מעתה – א"ל אין, באמת גרסת הרא"ש רבה ולא רבא. ובמגילה כב: אר"ח בר אבין חזינא לאביי ורבא דמצלי אצלויי, שם נפל ט"ס וצ"ל כמו בברכות לד: ר' חייא בר הונא כבימוא נג:, וביבמות קטו. ההוא גברא דבשילהי הלוליה איתלי נורא – סבר רב חייא בר אבין למימר – אמר רבא מי דמי, ומזה אנו רואים שהוא היה גדול הדור ובאו אליו לשאול הדין, וכן
