יהודה הטבח
בסה"ד ערך ר"מ מביא מעשה נורא מה שאירע בר"מ עם אשת יהודה הטבח מספר קטן מעשיות. ונוח היה לו לרבינו שלא היה כותב השקר הזה.
רב יהודה הינדואה
הוא היה גר כמפורש קידושין כב: רב יהודה הנדואה (ופירש"י מארץ כושי ובערוך מפרש מארץ חוילה) גר שאין לו יורשים הוה חלש על מר זוטרא לבקרו וראה שהוא גוסס וזכה בעבדו. וב"ב עד: אמרו, רב יהודה הינדואת משתעי, זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינא ההוא אבן טבא דהוה הדיר לה תנינא וכו', ועיין ערך רב שמואל בר יהודה.
ר' יהודה הכהן
נזכר עדיות פ"ח משנה ב' שהעיד עם ר' יהודה בן בבא על קטנה בת ישראל וכו', ואפשר שהוא בנו של רבן יוחנן ב"ז הנזכר נדה טו. שחולק שם עם ר"ע.
ר' יהודה הכהן בר אבין
נזכר במד' תהלים הישן פק"ו פרק ק"ו, אך צ"ל ר"ה הכהן כבמ' תהלים בובער.
ר' יהודה הנחתום
הוא היה בדור ר"ע כדמוכח ר"ה פ"א ה"ה א"ר יהודה הנחתום (ובר"ה כב. איתא סתם ר' יהודה) חו"ש חס ושלום לא נחנדה ר"ע אלא ראש גדר היה ושלח ר"ג והעבירו מראשיתו. וב"ב קלב. אר"י הנחתום מעשה בבת אחותי כלה וכו' (ופי' הרשב"ם שבנו נשא את בת אחותו), וכן נזכר במנחות ו: ר' יוסי בן יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום אמרו במד"א במה דברים אמורים שקמץ וכו'. ובירושלמי חגיגה רפ"ב וקה"ר קהלת רבה פ"ז-ח שהיה מהרוגי מלכות, ואלישע בן אבוי ראה לשונו נתון בפי הכלב, אמר זו תורה וזו שכרהה.
וכן נזכר באיכ"ר פ"ב פ' בלע ומד' תהלים פ"ט-יג שבן קופיא רצה להצילו ונגזר גם עליו שיהרג.
ר' יהודה הנשיא - רבי - רבינו הקדוש
גדול העצה ורב העלילה, אשר עיניו פקוחות על כל בריותיו בכלל ועל עמו בני ישראל בפרט, ישלח בכל דור ודור מלאכיו עושה דברו להסך באברתם לבל תמעדינה רגליהם ולבל יפלו בנופלים, ופתגם ההמוני יאמר, הק"בה הקדוש ברוך הוא יתן הקור לפי ערך הבגדים. והאמת כן הוא כי קול המון כקול שדי, כי בדור השמד הגדול והנורא זמן חורבן ביתר, אשר אז היתה כמעט כליון חרוץ לנשמת אומה הישראלית כולה, כי רבן גמליאל הנשיא נפטר והלך לו, וראשי חכמי הדור מהם מתו ומהן הומתו במיתה משונה, בית ועד החכמים בטלה, והנשארים נתפזרו לכל רוח, אז הוצרכו למלאך מושיע כביר כח, ואז נולד לרבן שמעון בן גמליאל בן בכור, וכמו נבואה נזרקה מפיהם לקראתו בשם יהודה, אשר היה באמת נשמת היהודי כי המשנה שהיא נשמת היהודים יצאה לאור על ידו. והק"בה השפיע עליו מטובו ביד רחבה כעדות התנא בן דורו ר"ש בן מנסיא אבות פ"ו מ"ט אלו שבע מדות (הנוי, הכח, והעושר, והכבוד, והחכמה, והזקנה, והשיבה, והבנים) שמנו חכמים לצדיקים, כולם נתקיימו ברבי ובניו, וכירושלמי סנהדרין פ' הנחנקין ה"ג א"ר יוחנן "כל שאמרו חכמים בצדיקים היו ברבי מאן רבי "הוא רבי הוא ר' יהודה הנשיא" ולא לחנם קראוהו רבינו הקדוש כי לבד מה שהיה באמת קדוש וטהור, אבל גם הוקדש מרחם כי היה בן רבן שמעון בן רבן גמליאל בן רבן שמעון (הנהרג) בן רבן גמליאל (הזקן) בן שמעון בן הלל הבבלי שעלה מבבל לא"י ונתמנה לנשיא בראשית ימי מלכות העריץ הורדוס, וא"כ היה דור
