ובאמת גדולות עשה, ולולא היו בעזרתו
כמה מחכמי הדור אז מי יודע אם לא
היה נופל תחת משאו כי קשה עתיקתא
מחדתא, ולו קם מקברו רבינו סה"ד אז
היה שבע רצון בנפתלי, ושחוק עשה לנו
החכם ר"ד טורש בבקרותו את מלאכת
משכיל לאיתן (בכנסת הגדולה ח"ד לידידי
הרב מהר"י סובלסקי נ"י) ויאמר שם שבמשך
חצי שנה יוכל לגמור המלאכה הזאת
אבל נקל לומר ולא לעשות, וכבר שקל
למטרפסיה בהאי עלמא מאת ידידי הרב
המא"הג ר"ש בובער ז"ל באוצר הספרות
שנה ד', שהראה לו את טעותיו הרבים
ושהוסיף שמות חכמים מי שלא היו ולא
נבראו.
וכן נמצא ספר ישן בשם נחלת שמעוני בשני חלקים, חלק הראשון הוא על שמות המובאין בתנ"ך היכן נזכרים בש"ס, וחלק הלזה טוב ומועיל מאוד, וחלק השני הוא על התנאים מקובץ כל מאמריהם והלכותיהם, אבל במחילה מכבודו שערבב מאמרי ר' אליעזר בן הורקנוס עם מאמרי ר' אלעזר בן פדת ור' אילעאי אבי ר' יהודה התנא עם מאמרי ר' אלעאי חבר ר' אבהו ובזה נתן מכשול לפני מחברים אשר העתיקו דבריו ביחד עם שבושיו הרבים, וספרי דקדוקי סופרים להגאון ר' רפאל נתן נטע ראבינאוויטש היו לי לעזר לא מעט, כי האיר עיני בגרסאותיו היקרות.
ובספרים האלו נסתמו כל מעיינות החכמה במקצוע הלזה משך כמה דורות, ואך בדור העבר העיר ה' את רוח גדולי חכמי הדור והתחילו לעסוק בתולדות חכמינו ז"ל ובראשם הרב הגאון ר' שלמה יהודה רפפרט ז"ל, והגאון ר' זכריה פרנקל, והמה הרגישו חסרון ספרים כאלו בגבול ישראל, כי סה"ד בכל גדולתו ותפארתו נמשך כמה פעמים אחרי שגיאות בעל שלשלת הקבלה אשר אסף מלא חפנים רוח מכל הבא בידו, וכמה פעמים לא הצליח רבסה"ד לגלות את מקור האמת מחוסר ספרים שגם כל הש"ס לא היה בידו וכתב מה שכתב מזכרונו, וגם לא כתב ספרו בבקורת נאמנה (כאשר ימצא הקורא בתוך ספרי כמה פעמים), וכן הביא בתוך ספרו מעניני הגלגולים וכדומה שאינם שייכים לתולדות חז"ל.
לכן קמו החכמים האלו והראשון חיבר ספרו היקר ערך מלין, והאחרון את ספריו היקרים דרכי המשנה ומבוא הירושלמי, ואחריהם בא הרב החכם הגדול ר' יאקב ברי"ל וחבר ספרו מבוא המשנה, אשר ספרים כאלו המה מלאים ברכת ה' ומשובצים באבנים טובות ומרגליות, וכן ספרו היקר של החכם הגדול ר' יוסף דרנבורג, ספרו משא א"י, הוא בשכלו הגדול קלע כמה פעמים אל המטרה והשערותיו המה חזקות וברורות, ואחריהם בא החכם הגדול סופר דברי ימי ישראל הוא ה"ר צבי הירש גרץ, הוא הקדיש כל ימיו וכחותיו למקצוע הזה וחיבר ספרים גדולים ועצומים בחכמת ישראל, ובהם הקציע חלק גדול לתולדות ראשי חכמי חז"ל.
אבל בכל הכבוד שאנו חייבין ליתן לשמו, אשר הניח לנו ברכה מרובה מזמן ימי הבינים וכל הצרות שעברו על השה פזורה ישראל, כי שם הראה כחו וגבורתו כסופר היותר מומחה, כן כשבא לתאר לנו את תואר רז"ל שם הראה לכל כי לאו מומחה הוא לזה כלל וכלל, כי לא היה תלמודי ולא צלל בנבכי ים התלמוד ובקיאותו לא היתה מקורית ולא מדד את גודל חז"ל במדה שלהם, וכראוי לסופר דברי הימים לכתוב דברים כהויתם ואך דמיונות שוא ומדוחים חזה לו, ולכן שגה הרבה מאוד והוציא משפט מעוקל.
ואחריו קם המאסף לכל המחנות הוא הרב המאור הגדול החכם ר' אייזיק הירש
