א"י קבלו ממנו כנדה כה: אמר רב ביבי בר אביי א"ר יונתן מעדותו של ר' נחוניא נשנית משנה זו (שסנדל צריך צורת הפנים), ובירושלמי שם פ"ג ה"ג מובא המאמר ע"ש ר' סימון בשם ריב"ל מעדותו של ר' חונייה מברת חוורן היא.
ובסוכה מד. א"ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלל"מ, ובירושלמי שם פ"ד ה"א מובא המאמר ע"ש ר' בא בר זבדא בשם ר' חוניא דברת חוורן.
ובשביעית פ"ו ה"א-יח. כהנייא שאלין לר' יוחנן אהן חוטא דנייא א"ל בשם ר' חוניא דברת חוורין וכו'. ובשבת פרק א' הלכה ט' ר' יוחנן בשם ר' חוניא [דברת חורין] עד כדי הילוך ד' מיל.
ובשביעית רפ"ט ר' חוניא דמן חוורין הורי לציפוריי בספחי חרדל ובביצה כר' יהודה עאל ר' יוחנן ודרש לון כרבנן אמר (כן פירשו המפרשים) מה איתיתון לי ההן סבא דאנא שרי והוא אסר ומפני שני דברים (אלו) נחת ר' יוחנן מן ציפורין לטבריא. וקשה מאד לומר שר' יוחנן יאמר כן על רבו שקיבל ממנו כמה הלכות. ובביצה פ"א ה"א מובא המאמר ושם אך ר' חנינא הורי לציפוראי וגם זה קשה שיאמר ר' יוחנן על ר' חנינא רבו כן, אבל כבר בארתי בערך ר' חנינא בר סיסי שכן צ"ל בשביעית ובביצה.
והיה גדול כ"כ בעיני חכמי הדור שלקח חלק בעיבור השנה כע"ז פ"ג ה"א אמרו כד דמך ר' חנינא דברת חוורן איתבזע ימי דטבריא. אמרין כד הוה סליק לעיבורא הוה ימא מתבזע קומי.
והיה לו בן בשם ר' עוזיאל כירושלמי מע"ש רפ"ה ושקלים פ"א ה"א ר' ברכיה ר' יעקב בר בת יעקב בשם ר' חנינא דברת חוורן. ר' יוסי אמר לה ר' יעקב בר אחא בשמו. ר' יחזקאל (ובמו"ק פ"א סה"ב וסוטה פ"ט ה"א גרס ר' חזקיה) ר' עוזיאל בריה דר' חנינא דברת חוורן וטמא טמא יקרא וכו', ובבבלי מו"ק ה. איתא אך א"ר עוזיאל בר בריה דר' עוזיאל רבה, וחסר תיבת בנו של ר' חוניא וכו'.
ובסה"ד ובמבוא המשנה חלקוהו לשנים או לשלשה ולא הרגישו כי הוא הכל תנא אחד. ובספר אהבת ציון וירושלים בשביעית צד עמוד 53 יתפיס את הרב בעל דוה"ר ויאמר שלחנם משיג על סדה"ר ובחנם משיגו כי בסה"ד מביאו בערך ר' חוניא דמן חוורן ובערך ר' נחוניא. וגם עשה לו ערך ד' ויאמר ר' נחוניא דבית חוורן ע"ל חוניא.
ר' חוניא חמוהי דר' אמי
נזכר ילקוט מלכים א. רמז קעט. אבל הוא ט"ס כי מקורו משהש"ר פ"א־יא ושם ר' ינאי חמוהי דר' אמי, ולכן מצינו חולין קיא. שר' אמי היה לו בן בשם ינאי.
חניו בנו השני דשמעון הצדיק
במנחות קט: יסופר ששמעון הצדיק קודם פטירתו צוה שחוניו בנו השני ישמש תחתיו ונתקנא בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו ב' שנים ומחצה, א"ל שמעי בא ואלמדך סדר עבודה והלבישו באונקלי וחגרו בצילצול והעמידו אצל המזבח ואמר שמעי לאחיו הכהנים ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו - ורצו הכהנים להרגו וברח לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח - דברי ר"מ, ור"י יספר שהמשעה היה שחוניו לא קיבל עליו ואעפ"כ נתקנא וכו'.
ובקדמוניות היהודים יסופר ששמעון הצדיק נהניח בן קטן בשם חוניו ושימש אלעזר אחיו של שמעון תחיתו. אבל המעשה מחניו שבנה מזבח במצרים הוא בנו של שמעון בן חניו בן שמעון הצדיק, ובע"כ צריכים אנו לומר שכונת הגמרא על שמעון נכד שמעון הצדיק, ושם הצדיק נשתבש מן המעשה שקודם זה.
וכבר הארכתי בערך שמעון הצדיק.
