משלשלין דינרין בקופה ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יונית א"ל כ"ז שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר — העלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזה א"י ארבע מאות פרסה, והכונה שאז נמסרה כל א"י בידי החזרים. ורש"י בלשונו הקדוש יאמר בשיר השירים ספ"ו על הפסוק "לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב" (שיר השירים ו, יב) שמחלוקת שגבר במלכי חשמונאי הורקנוס ואריסתובלוס עד שהיה מביא אחד מהן את מלכות לרומי ונעשה לו עבד, ואחריתו היה שהורדוס הרגו כשהיה זקן יותר משמנים שנה.
הורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס
נזכר שבת קמז. שיצא בסודר שעל כתיפו בשבת. ובמנחות לה. שהיה קושר תפיליו בלשונות של ארגמן ולא אמר לו [אביו] דבר. ובירושלמי סוטה פ"ג ה"ד שא"ל הורקנוס לר"א בשביל שלא להשיבה ד"א מן התורה איבדת ממגי ג' מאות כור מעשר בכל שנה.
ובסנהדרין סח. יסופר כשחלה ר"א — אותו היום ע"ש היה ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפיליו גער בו ויצא בנזיפה אמר להו לחביריו (של ר"א) כמדומה אני שדעתי של אבא נטרפה, א"ל דעתו ודעת אמו נטרפה.
ולפי גרסת השאלתות פ' שמות הוא הנזכר שבת קכז: שאביו ר"א הקדיש כל נכסיו בשביל הורקנוס בנו שלא עסק בתורה. וביבמות פי"ב משנה וי"ו מצינו וכשהקרא ר' הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם (ובירושלמי שם גרס בכפר אביה[1]) וגמר כל הפרשה, הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה. וצ"ע אם הוא בנו של ר"א יען כי בכ"מ נזכר בלי תואר "רבי".
הושעיא
(יזניה בן הושעיה, ירמיה פנ"ב־א)
כל שמות ר' הושעיא בערך ר' אושעיא.
החוטף אפרתי
ר' יוסי בנו כלאים פ"ג מ"ד.
הילא
ערך ר' אלעאי האמורא.
הילני
ר' הלל בר הילני ויק"ר פי"ב־ה. ובאיכ"ר פ"ב־יב גרס ר' אילם.
הילני המלכה
האשה היקרה הזאת אף שלא ממעי יהודה יצאה זכתה לזכרון עולם לתהלה ולתפארת.
היא היתה אשת המלך חדיב, ושני בניה מונבוז וזוטוס קבלו עליהם את דת ישראל על פי סוחר אחד עברי בשם חנניה הבבלי שבא אליהם ולמדם תורת ישראל, ואח"כ על פי אלעזר מן הגליל מלו את עצמן, כדמובא בקדמוניות היהודים, ואמן הסכימה לזה, ומובא בקצרה בב"ר פמ"ו־י. והילני אמם נתגיירה ודבקה בכל לבבה בתורת ישראל ויסופר נזיר פ"ג מ"ו מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים ובסוף שבע שנים עלתה לארץ והורוה ב"ה שתהא נזירה עור שבע שנים אחרות. וביומא פ"ג מ"י מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יו"הכפ של זהב הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתח ההיכל ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. ובסוכה ב: מעשה בהילני המלכה בלוד שהיה סוכתה גבוהה מך' אמה והיו לה שבעה בנים וכל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים.
ובקדמוניות היהודים יסופר שבימיה היה רעב גדול בארץ יהודה ואז פתחה
- ^ אולי צ"ל "אבוה", ובירושלמי דילן "אבוס"
