הונא או רב הונא
ר' אבין בר הונא שבת סו:.
רק אחא בריה דר"ה ברכות לב..
ר' חייא בר הונא ברכות לד:.
רב הונא
האדם הגדול הזה אשר זכה לישב על כסא רב בסורא לא נודע לנו מאומה מי היו אבותיו, ואך ע"פ עדות רש"ג באגרתו ח"ג ספ"ב שהיה מדבי נשיאה, היינו ממשפחת הריש גלותא, וקרוב מאוד לומר שהיה נכד לרב הונא ריש גלותא שנפטר בחיי רבי כמפורש כלאים פ"ט ה"ג.
וע"פ עדות רש"ג באגרתו שם שר"ה נפטר תרח לשטרות נוכל לידע את שנת לידתו כי מפורש במו"ק כח. שר"ה הגיע לגבורות א"כ נולד תקכח, אבל יותר נראה דמה שאמרו שהגיע לגבורות הכונה שהיה הרבה יותר משמונים, ובגמרא אמרו אך שמשמונים לאילך אם מת פתאום זו היא מיתת נשיקה, כי א"א לומר שחי אך שמונים שנה א"כ כשבא רב לבבל בשנת תקל היה אז ר"ה בן ב' שנים ובפטירת רב תקנח היה בן שלשים, ובפטירת שמואל תקסה היה אך בן שבע ושלשים, ואז היו כמה מתלמידי דרב זקנים ממנו לימים כמו רב יהודה שנולד כשנפטר רבי וכן רב חסדא שהיה תלמיד חבר לר"ה היה זקן כמותו שחי צב שנים כמו"ק כח. ונפטר תרך א"כ מולד קתכח, אלא ודאי שר"ה חי הרבה יותר משמונים והיה בפטירת רב לערך כבן ארבעים וכדמצינו דעוד בחיי רב הכניס את בנו רבה לחופה וכן בנות גדולות היו לו כמגילה כז. ויסופר שם שהיה אינש גוצא ועני גודל עד שפ"א לא היה לו יין לקידוש ומשכן את האוזר שלו ותחת האוזר חגר א"ע בחבל וקאי קמיה דרב ושאלו מאי האי וסיפר לו המעשה, וברכו רב יהא רעוא דתיטום בשיראי, וכן היה, וכפי הנראה התעסק בעבודת האדמה ובגידול בהמות כמגילה כח. שר"ה נשא מרא אכתפיה וכשרצה רב חנא בר חנילאי ליקח ממנו חמרא ולשא השיב לו אי רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא איתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי, ובירושלמי סנהדרין פ"א ה"א שר"ה היה רועה בהמות והיה יודע סהדותא לאדם אחד ובקשו האיש שילך להעיד לו א"ל אם תתן לי שכר בטילה אז אלך, ופ"א בא אחד לדון לפניו ור"ה עסק אז ללקט פירותיו מן הדקל והשיבו אם יעלה במקומו על הדקל אז ידין דינו, ובכתובות קה. יסופר שאם היו באין לפניו לדין היה משיב הבו לי גברא דדלי לי בחריקאי ואידון לכו דינא. ומזה אנו רואין שהיה עובד אדמתו ומשקה שדותיו ומלקט פירותיו ומרעה בהמותיו בעצמו.
וכל זה לא הפריעו מלמודו ודבק ברבו החביב לו והיה תלמיד מובהק דרב כמפורש שבת סו: קכח., ביצה מ., ב"ק קטו. שאמרו והא ר"ה תלמידו דרב הוה, וקראו ר"ה "אבא" כפסחים קז., יומא פז. (והוא לשון חשיבות ומרות).
וקיבל מרב רובו תורתו כדמצינו ר"ה אמר רב ברכות מט:, שבת קמב:, עירובין ז. ל. פה. פז., פסחים ג: עג. קו:, סוכה ב:, ביצה ו: טז:, יומא פז., מגילה לא., יבמות יז: נט: ס. פח: צג., כתובות כא: כב. נ:, נזיר כו:, גיטין יג. כט: סד: עה:, סוטה כב., קידושין ח., ב"ק כא. ל: קו., ב"מ סג., ב"ב נד. נה. קטו: קע:, סנהדרין כח:, חולין יט. נז. קלג., תמורה כב:.
ובירושלמי ר' חונה או רב הונא בשם רב כשבת פ"א ה"א, עירובין פ"ד ה"ה, מגילה פ"א ה"א, פ"ב ה"ב ועוד בכמה מקומות.
ובחולין צה: שבעי מרב ורב השיבו
