| רבנא אשי בר שימי נצר מגזע ישישים חכמי תורה, עודנו צעיר לימים וכבר יצא לו שם לאיש אשר שאר אוח לו על כל חכמי תורה בני דורו ובני ארצו, וילקח אחרי כבוד להיות ריש מתיבתא בסורא היא מתא מחסיא - וכאשר נבחר לאיש הישיבה היה עוד צעיר לימים, ואם גם לא יד' שנים כדעת אחדים מרושמי הדורות, בכל אופן לא יותר מעשרים שנה - ובדברי נעוריו ארח חנוכו ודרכי תלמודו לא נודעו לנו. | ||
עכ"ל. והחכם הזה לא יזכיר אפילו כלאחר יד מי היו רבותיו כאלו בא מלאך ולמדו כל התורה על רגל אחת.
ואחריו החזיק הרב החכם ראה"ו בדו"ד ח"ג פי"ז וז"ל:
| רב אשי היה ממשפחת חכמים, אביו היה רב שימי בר אשי איש מפואר וכו' רב אשי נולד ביום שמת בו רבא, רבו המובהק היה רב כהנא השלישי (שמלך בפומבדיתא ונפטר תשכה-ד"א קעג יג' שנים קודם רב אשי) - ואמנם לא ארכו ימי שבתו לפני רבותיו כי עוד צעיר לימים מאוד נבחר להיות ראש ישיבה בסורא, ואף כי לא נוכל להאמין מה שספרה האגדה שבן יד' שנה היה במלכו, בכל זאת ברור הוא כי בתחלת שבתו לראש היה צעיר לימים - והיה מנהגם (בישיבת רב אשי) להיות מסדרים בכל שנה ושנה שתי מסכתות, ונמשך זמן סדור כל הש"ס שלשים שנה, והנה גם בזה עזרהו ה' והצליח חפצו בידו כי נתן לו אורך ימים והחייהו בארץ קרוב לשמונים שנה ועמד לחזור על סדרו עוד הפעם ועשה מן התלמוד שתי מהדורות. | ||
עכ"ל. וא"כ דעתו בבירור שמלך רב אשי בהיותו כבן עשרים, שמלך קרוב לששים שנה וימי חייו קרוב לפ' שנה, וכן כתב החכם גרעץ בח"ב צד 433.
וכל דבריהם שגגת טעות המה מהחל ועד כלה.
- שרב שימי בר אשי לא היה אביו.
- שלא היה בן יד' שנה במלכו ובאיזה אגדה מצאו השקר הזה, וגם לא בן עשרים אך היה כבר בא בימים.
- שלא רב כהנא שמלך בפומבדיתא היה רבו.
- שלא נולד כשמת רבא ואך זכה להיות תלמידו דרבא.
- שהוא היה כמעט האחר בכמה דורות שקיבל מכל גדולי הדור ורבותיו רבים היו.
- שימי חייו היו הרבה יותר משמונים שנה.
ונבארם אותם אחת לאחת ע"פ מקורי הש"ס מקור מיים חיים וגמרות מפורשת היפוך דבריהם.
מה שכתבו שאני רב אשי היה רב שימי בר אשי לא נמצא בשום מקום בש"ס. ובספר אוצר ישראל יתרה עשה שמציין קידושין עב: וכן לא יעשה לכתוב שקר גלוי מה שלא נמצא שם ולא במק"א, ואדרבא מצינו נדה שאמר רבא מנא אמינא לה - מתיב רב אשי (לרבא, רש"י) ורבא משנה קושייתו, ורבינא סותר תירוץ רבא ורב שימי בר אשי אמר ע"ז ת"ש, ואמנם כן הוא שהיו כולם תלמידי דרבא רב שמימי בר אשי היה קשיש מרב אשי וכן היה רבינא קשיש מרב אשי, והמה שימשו את רבא שנים הרבה ורב אשי זכה אך לשמשו בסוף ימיו.
ומה שאמרו קידושין עב: יום שמת רב יהודה נולד רבא יום שמת רבא נולד רב אשי, בלי שום ספק הכונה, עד שלא מת וכמו שבארנו בערך רבא. והרמב"ם בהקדמתו יאמר ומכלל החכמים שקבלו מרבא רב אשי ורבינא וגם הראב"ד לא השיג עליו בזה, וזה יען שגרסת הרמב"ם היה עד שלא מת רב יהודה נולד רבא, עד שלא מת רבא נולד רב אשי וכמו שאמרו שם עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל, וכן הוא גרסת התוס' שבת קנ. ד"ה ורבי, ובתוס' ב"ב קיג. ד"ה ומטו, וכן
