ר' זירא אע"פ שעלה לא"י כבר בסוף ימי ר' יוחנן אבל כשבא לא"י היה כבר גדול הדור והיה כמו חבירו דר' אמי כחולין קז: כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אמי ור' אסי - אמר תרי גברי רברבי כוותייהו ליטעו בהא דרב ושמואל, וכן שם כא. כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אמי ור' אסי וכו', אבל כשהיה ישיבת ר' אמי בקיסרין ישב לפניו כחולין פו: שא"ל ר' אמי שלא יצא לחוץ בעידן בי מדרשא, ונחשב כתלמיד חבר לר' אמי.
זעירא בר חמא היה אושפזיכניה כיומא עח..
ר' חייא בר אבא, קראו ר' אמי מר כחולין קג., ושקיל וטרי עמו כזבחים פה:, חולין יב., יתיב רחב"א ור' יצחק נפחא איקלעא דר' יצחק בן אלעזר וכו' מו"ק כ., וביומא עג. יתיב רחב"א וקאמר להא שמעתא אהדרינהו ר' אמי ור"א לאפייהו, ובגיטין סג: שלחוהו לקטיה דר' אמי - הדר שלחוהו קמיה דרחב"א, ובחגיגה פ"א ה"ז ששלח ר"י נשיאה את רחב"א ור' אמי ור' אסי לכל ערי ישראל לתקן להם סופרין.
ור"ה פ"ב ה"ה ר' אבא ב"ז פתח ורחב"א ור' אסי ור' אמי חתמין. ובעירובין פ"ו ה"ד ר"ח (בר אבא) ור' אמי ור' אסי סלקין לחמתא דגדר ושאלון לר' חייא בר יוסף - שמע ר' יוחנן ואמר יפה עשיתם.
ר' חנינא (חברון דרבנן) בזמנו כמו"ק כה..
ר' חנינא בר פפי ור"י נפחא יתיב וכו' יבמות מח:.
ר' יהודה נשיאה השני היה הנשיא בימיו כר"ה כ. שלח ליה ר"י נשיאה לר' אמי הוו יודעין שכל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדנו. וביצה כז. ר"י נשיאה הוה ליה ההוא בוכרא שדריה לקמיה דר' אמי, ובתענית יד: בשני דר"י נשיאה - גזר יג' תענית סבר למגזר טפי א"ל ר' אמי הרי אמרו וכו', וכן שם כה: א"ל ר' אמי קודם חצות אחר חצות שנינו. בעי מר' אמי כע"ז לג:, מנחות כט:.
ומו"ק יז. כשנפטר רב יהודה ושמתיה לההוא גברא ועלה לא"י להתיר לו השמתא א"ל ר"י נשיאה לר' אמי פוק עיין בדיניה.
רב יהודה מצינו שחולק עם ר' אמי כיבמות סו:.
ר' יעקב בר אידי למדו יחד לפני ר' יוחנן כיבמות צו: שאמר להו ר"י לר' אמי ור' אסי מ"מ א"א יודעין לפייס כבן אידי חבירינו, ובכתובות נו: ר' אמי ור' אסי סבור למיזן ממטלטלי א"ל ר"י בר אידי מלתא דר"י ור"ל לא עבדי וכו', וזה היה בל"ס אחרי פטירת ר"י.
ור' יצחק ור' אימי הוו יתבין מקשיי פאה רפ"א כלאים פ"ג ה"א ובשביעית פ"ו ה"ב ר' לוי צנבריא שאל לר' יצחק ולר' אמי ואסרון, ונראה שהוא ר"י נפחא. ר' יצחק בן אלעזר, מו"ק כ. יתיב ר' אמי אקילעיה דר"י בן אלעזר וכו'.
ר' יצחק בר חלוב חולין צט: כי אתו לקמיה דר' אמי שדר להו לקמיה דר' יצחק בר חלוב.
רב נחמן מצינו בברכות מז: שהקשה לר' אמי ושבת גברא הוא? וכבר פרשנו לעיל שזה היה כשהיה כבר ר' אמי בא"י וירד לזמן קצר לבבל ואז שקיל וטרי עם ר"נ ור"ח. וזה שאמרו שבת קיט. אר"נ (בר יצחק הוא ט"ס וכן ליתא בד"קס והיה כתוב רנב"י והכונה בר יעקב ונעשה מזה בר יצחק) אלו מקלעין לי ר' אמי ור' אסי מי לא וכו'. וכן מצינו ששלח ר"נ לקמיה דר' אמי כגיטין סג:, ובחולין קכד. א"ל ר' אמי לרב אושעיא ומשום דר"נ חתניה דבי נשיאה קא מזלזל בשמעתיה דר"י?
