ר"ז - אמר על דא אכסוהו שערין לאלעזר בבבל, אם לא ט"ס הוא שצ"ל ר' אלעזר, אפשר לומר שסיפר המעשה איך שהיה המעשה ושכן אמר שמואל כדמובא לעיל.
ר' זריקא אמי קראי קמיה דר"א יומא ד:, אר"א סוטה ד:, זבחים צג:, מנחות ז:.
ר' חייא בר אבין אמר יבמות מג. וכן היה ר"א מלמדנו.
ר' חמא אר"א תענית טז:.
ר' יצחק אר"א סנהדרין פב., ע"ז ע:.
ר' יצחק בר טבליי בשמו שביעית פ"ב ה"ד, מע"ש רפ"א.
ר' יצחק בר נחמני אמר לדידי מפרשא לי מיניה דר"א חולין מה., אר"א נדה מח..
ר' ירמיה זכה עוד לקבל מר"א ואמר בשמו כשבת סג:, ובחולין ל. הקשה לר"א.
ר' נסא בשם ר"א שביעית פ"ד ה"ב, ובגיטין רפ"ה איתא בטעות ר' לעזר בשם ר' ניסא, או שהוא ר' לעזר בר' יוסי.
עולא אר"א עירובין כא:, פסחים ע:, כתובות עד., גיטין כ., ב"ק יא. יא:, סנהדרין טז., זבחים יד: ונפטר בחיי ר"א ור"א הספידו ואמר עליו אנת עולא על אדמה טמאה תמות כתובות קיא., שעולא נפטר בבבל.
עולא ביראה אר"א מו"ק כו..
רבה בב"ח (שהיה מהנחותי) אמר שבת יב: כי הוה אזלינן בתריה דר"א, וגיטין ה: אייתי גט לקמיה דר"א, וביומא עח. שאל לר"א, ובסוכה מג: אמר משמיה דר"א.
רבין בר חיננא משמיה דר"א כתובות נג..
רב שמואל בר יהודה משמיה שבת לח:.
ר' שמואל בר נחמני תלמידו כחגיגה פ"ב סה"א, וגם חולק עמו כסוטה יא: יב. כב., ב"ק טז:.
רב ששת אר"א יבמות ד., ועיין ב"ב ט:.
רב תחליפא בר אימי יתיב קמיה דר"א מעשרות פ"ד ה"ד.
מקראיו הפרטים ומדותיו היקרות
ר"א היה עני גדול וכמה בנים מתו בחייו כדמוכח ברכות ה: כשחלה ונכנס ר"י לבקרו ראהו בוכה א"ל מ"מ אתה בוכה אי משום מזוני לאו כל אדם זוכה לשתי שולחנות ואי משום בני דין גרמא דעשיראי ביר (ונשאר לו אך בן אחד), וכן הוא מפורש בתענית כה. ר"א בן פדת דחיקא ליה מלתא טובא וכשהקיז דם לא היה לו אפילו מידי למיטעם ולקח חתיכה של שום ונתעלף מרעב, וכשבקש מהק"בה עד מתי אצטער בהאי עלמא השיב לו אלעזר בני, ניחא לך דאפכיא לעלמא מרישא אפשר דאתילדת בשעתא דמזוני, והבטיחו שבע"הב שכרו הרבה מאוד, וזה שהתפלל תמיד ברכות טז: יה"ר שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום (כי כד משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא) ותשים חלקנו בג"ע (כי חלקו בע"הז לא טוב היה) ובכל זאת היה עמל בתורה כעירובין נד:, ואע"פ שהיה כהן כירושלמי ברכות פ"ה ה"ד ר"א כי הוה תשיש יצא לחוץ בשעת נשיאות כפים שלא יאמרו לו עלה לדוכן, וכן מוכח מו"ק כה. שאמרו ד"א הוה קא אכיל תרומה איתחזי ליה (מה"מ) א"ל תרומה קא אכילנא ולא קודש איקרי חלפא ליה שעתא (וא"א לומר שקאי על ר"א בן שמוע התנא שהיה ג"כ כהן יען כי שם חשיב מעשיות אך מאמרואים), ובכל זאת לא רצה ליהנות משום אדם וכאשר יסופר מגילה כח. כששדרו לו מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל, וכי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל, ואמר הטעם לא ניחא לכו דאחיה? דכתיב ושונא מתנות יחיה. ואע"פ שהיה גדול
