עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/223

הדף הזה לא עבר הגהה


ר' אלעזר בן פדת

(בדור השני והשלישי לאמוראי א"י)

האדם הגדול הזה אשר מילא הארץ ולדרים עליה בתורתו וחכמתו ואשר זכה להקרא בשם "מרא דא"י" ובסוף ימיו ישב על כסא ר' יוחנן בטבריה, היה בבלי.

אביו פדת לא נזכר בשום מקום בהלכה או באגדה, וביוחסין ערך פדת וז"ל "פדת אבוה דר"א בן פדת בזמן רבי והאריך ימים", והיה לו להיוחסין במו"ק כה: הגרסא כי נח נפשיה דרב פדת פתח עליה ר' פדת בן ר' אלעזר (נכדו) והספידו ולכן כתב שהאריך ימים, ועיין ערכו.

בנו ר' אלעזר נזכר כמעט תמיד אך בשם סתם "ר' אלעזר" וזה מוסכם מכל גדולי הראשונים שסתם ר"א הוא בן פדת, וכן כתב רש"י שבת יט:, יבמות עב: קיא:, גיטין לא:, נדה ח., בעודו בימי עלומיו זכה לשמש את רב בסורא כדמצינו בעא מיניה ר"א מרב כשבת קנג., עירובין סה:, יבמות קב: קט:, ב"ק פז., מנחות טו., ובחולין קיא: שא"ל שמואל לר"א לרבך (רב) יהיבי ואכל - אתא לקמיה דרב א"ל הדר ביה מר משמעתיה? ר"א אמר רב שבת כ., כתובות עז., גיטין פו:, ב"ק טו: עה:, וכשהיה בא"י מצינו מגילה כט. שדרש ר"א ואהי להם למקדש מעט זה בית רבינו (רב, רש"י), ובגיטין ט:, ב"ב קנב. שלח ר"א לגולה משום רבינו (רב, רש"י).

וכן שמואל היה רבו המובהק כמפורש כן בעירובין סו., ב"ב פב:, וכן מצינו כתובות עז. אזל ר"א אמרה לשמעתיה קמיה דשמואל אמר אכסוהו שערי לאלעזר, ובחולין קיא: ר"א הוה קאים קמיה דמר שמואל.

וכפי הנראה שאע"פ שישיבות רב ושמואל האירו עיני הגולה אעפ"כ יען שבא"י היו עדיין כל תלמידיו הגדולים דרבי לכן נשא לבם לעלות לא"י ולקבל גם מהן, והעולים היו רבים מאוד כמו זעירי תלמידו דר' חייא, ואח"כ רב כהנא ת"ח דרב ואח"כ ר' אלעזר ור' אמי ור' אסי ורב שמן בר אבא ור' אבא בר זבדא, וכולם זכו עוד לשמש את ר' חנינא ור' ינאי ור' אושעיא.

ויסופר חולין קי. כי סליק ר"א אשכחיה לזעירי (תלמידו דר' חייא שעלה הרבה קודם ר"א) א"ל איכא תנא דאתנייה לרב כחל (וכן צ"ל בב"ב פז: כאשר בארתי בערכו) אחוייה לר' יצחק בר אבדימי, וזה ר"י בר אבדימי היה עוד מזקני הדור שישבו לפני רבי, ור"א כשהיה בבבל ראה שרב אסר כל כחל ולכן כשבא לא"י רצה לידע אם עוד בחיים רבו דרב, והראהו לו את רי"בא, ושאלו, אך הוא השיב לו אני לא שניתי לרב כחל כל עיקר, ומה שאסר רב כחל יען שבקעה מצא וגדר להם.

זמן עלייתו לא"י נוכל לידע ע"פ השערה שאז נפטר כבר ר' יהודה נשיאה הראשון כגיטין עו: ששאל ר"א לההוא סבא כי שריתוהו (את שמן עכ"ום) לאלתר שריתוהו או לאחר יב' חדש. וידוע שהיתר השמן היה מר' יהודה נשיאה כמפורש ע"ז לז., ואז כבר ישב על כסא הנשיאות ר"ג הרביעי, ור' אושעיא הלך לקיסרין ויסד שם ישיבתו הגדולה, ובציפורי היה ר' חנינא הריש בישיבה, ור' יוחנן הלך לטבריא ויסד שמה ישיבתו הגדולה, ור"א כשבא לא"י בא בגפו שלא היה עדיין נשוי וכמפורש ברכות טז. שר' אמי ור' אסי הוה קקטרין ליה גננא לר"א (ופר"שי קושרין לו חופה להשיאו אשה).

וראשית לימודי בא"י היה כפי הנראה בציפורי כעירובין נד: אמרו עליו על ר"א בן פדת שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי.