חושב החשבון הזה, ובבבלי יסופר מתי שנתמנה לנשיא ואז היה באמת יח שנה. וכל ימי נשיאותו דר"ג לא הניח שום תלמיד ליכנס לב"מהד עד אשר בדקו אותו היטב אם ראו להיות תלמיד, אבל אז סלקוהו לשומר הפתח ונתנו רשות לתלמידים ליכנס ונתוספו כמה מאות ספסלי ובו ביום נשנה מס' עדויות, ואמרו בגמרא שכל היכא דאמרינן "בו ביום" הכונה על היום שהעמידו את רא"בע לנשיא ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בב"המד שלא פירשוה וכדמובא ידים פ"ג מ"ה אר"ש בן עזאי מקובל אני מפי ע"ב זקן ביום שהושיבו את רא"בע בישיבה שש"הש וקהלת מטמאים את הידים, ושם כל פ"ד אמרו "בו ביום" כמה דינים שנתבררו אז, וגם ר"ג לא מנע א"ע מב"מהד כל היום אף שדחוהו מנשיאותו, וע"פ הירושלמי ברכות שם שהדין המובא כתובות פ"ד מ"ו שאמר רא"בע הבנות אינן ניזונות וכו' דרש בו ביום, (אבל מצינו בשבת קנג: בו ביום ומפרש רש"י ביום שעלו לעלות חנניה בן חזקיה, יען ששם מוברר שלא קאי ארא"בע כי שם מחלוקת ר"א ור' יהושע אם גדשו סאה או מחקו סאה, וקאי אגזירת שמאי דשבת יז: ורבינו נסים גאון מפרש שקאי על יום דרא"בע, ובל"ס איזה תלמיד טועה כתב זאת בי הצדק עם רש"י, וכן פסחים יט: "בו ביום" כתב רש"י שקאי על עלית חנניה יען כי שם גזר ועל הספר והידים כמבואר שבת יג: והיה בזמן ב"ש).
ואז בא יהודה גר עמוני לפני החכמים ביבנה ושאל אם הוא מותר לבוא בקהל אם לא, ור' יהושע התירו ור"ג אסרו, ואז הראה ר"י לפני כל כי הצדק אתו, ואז נכנע ר"ג לפניו ואזיל לפייסו והושב ר"ג לנשיאותו אך לא כבראשונה, ותקנו שר"ג ידרוש שתי שבתות ורא"בע שבת אחת ובירושלמי שם שנעשה רא"בע אב"ד. וזה שאמרו חגיגה ג. ששאל ר' יהושע לתלמידיו שבת של מי א"ל של רא"בע וספרו לו דרשתו ואמר ר' יהושע אין דור יתום שרא"בע שרוי בתוכו.
ומהיום והלאה היה ביניהם אהבה ואחוה ושלום ורעות וכדמצינו תמיד את רא"בע בחברת ר"ג, כשהיו צריכין ליסע לרומי כש"ר פ"ל-ט מעשה בר"ג ור' יהושע ורא"בע ור"ע שהלכו לרומי, ובסוכה מא: מעשה בר"ג ור"י ורא"בע ור"ע שהיו באין בספינה, וכן סוף מכות, ומע"ש פ"ה מ"ט ועירובין פ"ד מ"א ומתוך דרשתו היקרה שדרש חגיגה ג: אנו רואין שכל מגמת רא"בע אך להפיס דעת ר"ג ולעשות שלום בין התלמידים.
רא"בע במשנה ובעלי מחלוקתו
הוא נזכר במשנה לערך ז' פעמים.
וחולק עם ר' אליעזר בב"ק פ"ו מ"ד, מכשירין פ"ו מ"ו.
עם ר' אלעזר חסמא נגעים פ"ז מ"ב.
עם ר' טרפון ידים פ"ד מ"ג וקרא לר"ט אחי.
עם ר' יהושע שביעית פ"א מ"ח, עירובין פ"ד מ"א.
עם ר' ישמעאל כריתות פ"ב מ"ה, נגעים פ"ח מ"ט, מקואות פ"ח מ"ג ובידים פ"ד מ"ג קרא לו ישמעאל אחי ור' ישמעאל קראו "אלעזר בן עזריה".
עם ר' עקיבא שביעית פ"א מ"ח, עירובין פ"ד מ"א, ב"ק פ"ו מ"ד, כלים פ"ד מ"ח, נגעים פ"ז מ"ב, מקואות פ"ח מ"ג.
הלכותיו המפורסמות
בכרות ט. שהפסח נאכל עד חצות (חולק עם ר"ע). שם יא. כשהגיע זמן ק"ש הטה רא"בע (כב"ש) ור' ישמעאל זקף א"ל ישמעאל אחי משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל א"ל יהיה כנגד המשחיתים וכו', ושם יב. מזכירין יצ"מ בלילות, שם טו: הקורא את שמע צריך שישמיע לאוזניו, שם פ"ד מ"ז אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר, שבת ספ"ה פרתו היתה
