מל"המ ויאמר על חנם בראתי וכו', ובמ' תהלים פמ"ו-ז אמר עתיד כאו"א מישראל להוליד בנים כיוצאי מצרים.
וכן מצינו דרשותיו בפי אמוראי דא"י, כמו ר' אייבו בשמו תנחומא נח-כד.
ר' הונא בשמו ב"ר פ"א-יג, שם פל"ו-ד נח כשיצא מן התיבה הכישו ארי, שם פל"ט-ט, שם פפ"ה-ג כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ואחר בא וגומאה בקראת על שמו, וכן תנחומא בראשית-ט.
ר' יודן בשמו שהש"ר פ"ב פסוק קול דודי.
ר' יוחנן אמר כמה דרשות משמו, כחולין פט: שאמר אפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם.
ובירושלמי ברכות רפ"ה, ויק"ר רפ"ך, ש"ר פ"ך-י אמרו לפעלא טבא יישר כחך, וביק"ר פי"ו-ה אמר ומה אם האשה פירשה ב' וג' ימים התורה קראה נדה אנו שפירשנו מבית חיינו ומבית קדשנו ותפארתנו כמה ימים ושנים על אחת כמה וכמה.
ר' נחמיה בשמו ב"ר פכ"ו-ב.
וכפי הנראה לא האריך ימים כשבאו לאושא ולכן לא נשמע קולו בין חביריו כשעלה רשב"ג לנשיאות, ומצינו שהיה לו אח בשם ר' חנינא כחולין יב:.
ר' אלעזר בר' ינאי
(תנא דברייתא).
רבותיו מצינו אך בתוספתא זבים פ"א ה"ב שאמר משום ר' אלעזר חסמא לפני רבי, ור' ינאי אביו אין זה ר' ינאי תלמידו דרבי יען שגם ר' ינאי לא נזכר בשום ברייתא ואיך יזכר בנו, אך קרוב לומר שהוא בן ר' ינאי הנזכר אבות פ"ד מט"ו.
הלכותיו נשארו לנו ע"י תלמידו ר' אלעזר בן אנטיגנוס שאמר תמיד בשמו כמבואר בערכו.
ר' אליעזר בן יעקב
(תנא דמשנה).
בדברי ימי התנא הזה באה ערבוביא גדולה יען שמצינו אותו עוד בזמן הבית כמדות פ"א מ"ב שיספר כמו עד ראיה שפ"א מצאו את אחי אמו (שהיה כהן בב"מהק) ישן ושרפו את כסותו, וביבמות מט: אמר שמעון בן עזאי (שהיה תלמיד חבר דר"ע כב"ב קנח.) מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה משנת ר"א בן יעקב קב ונקי. מזה אנו רואין בבירור שהיה תנא קדמון, וכן הרמ"בם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן, ומצינו אותו שהיה מתלמידיו האחרונים דר"ע כב"ר פ"סא-ג, וכן מצינו אותו תמיד בין תלמידי דר"ע עם ר"מ ור' יהודה כשהש"ר פ"ב-ה, ובירושלמי חגיגה פ"ג ה"א, וכן ספרי חקת ס"ח, וכן חולק עם ר"א חסמא פא"פ כפסחים לב: וכן אמר בשם ר' פנחס בן יאיר כמד' תהלים ספל"ב.
ולכן א"א לומר בשום אופן שהוא שם דתנא אחד ואך האריך ימים, ובע"כ צריכין אנו לומר ששנים היו, ר"א בן יעקב הראשון היה באמת עוד בזמן הבית ועליו אמר שמעון ב"ע משנת רא"בי קב ונקי, ועליו אמרו יומא טו. מאן תני (מסכת) מדות רא"בי ויען שהיה בזמן הבית לכן היה זוכר עוד את ב"המק וכל מה שקיבל מאחי אמו שהיה עובד במקדש.
וזה שמצינו שאמר שקלים פ"ו מ"ג ומדות פ"ב מ"ו למה נקרא שמו שער המים, ושם פ"א מ"ט אם אירע קרי לכהן, במסיבה ההולכת תחת החיל היה יוצא, ושם פ"ב מ"ה מערבית דרומית שכחתי מה היתה משמשת, והן שם פ"ב מ"ו מעלה היתה וגבוה אמה, ושם ספ"ה אמר לשכת העץ שכחתי מה היתה משמשת, וביומא לח. אמר שערי נקנור נחושת קלוניתא היתה, ושם סט: היכן קורין בו ארא"בי בהר הבית, ובסוכה נד.
