בפסחים תשע פעמים.
בעירובין, יבמות, עדיות, עשר פעמים בכל מסכתא.
בשבת, אהלות, יא' פעמים בכל מסכתא.
בזבחים יב' פעמים.
בכלים, פרה, טז' פעמים בכל מסכתא.
בתרומות יט' פעמים.
בס"ה נזכר בהלכה במשנה שתי מאות ושמונים ושתים.
וביתר המקומות שהביא בסה"ד בכולן צ"ל ר' אלעזר (בן שמוע) כאשר כבר העיר שם הרב משכיל לאיתן, ואך צריכין אנו להוסיף עליהן מה שהשמיט, כמו בעירובין פ"י מ"ו שצ"ל ר' אלעזר כדמובא המאמר ביבמות צו: שחולק עם ר' יוסי וקרעו ס"ת בחמתן וא"א לומר שהוא ר"א בן הורקנוס רבו דר' יוסי. וכן שביעית פ"ב מ"ח, ערלה רפ"ב, שקלים רפ"ג, יומא פ"ה מ"ז, יבמות פ"י מ"א, נזיר פ"ו מ"ז פ"ז מ"ד, סוטה פ"ח מ"ג, גיטין פ"ד מ"ז, קידושין פ"ד מ"ג, ב"ק פ"א מ"ד, כלים פ"ג מ"ב פכ"ז מי"ב, אהלות פ"ט מ"יד, מכשירין פ"ו מ"ז, בכולן צ"ל ר' אלעזר, ונקוט כלל זה בידיך שבכ"מ שחולק ר"א אם ר' שמוען הוא ר"א בן שמוע, ולהיפוך ביומא פ"ז מ"ג הוא ר' אליעזר ודלא כמשכיל לאיתן.
ובאלו המסכתות לא נזכר כלל, במע"ש, ר"ה, ב"מ, תמיד, מדות, קנים, טבול יום.
בעלי מחלקותו הראש והראשון הוא ר' יהושע וחולק עמו בנ"ז מקומות במשנה, מלבד אבות פ"ב מ"ח, ושוין בג' מקומות בתרומות פ"ח מ"ט מ"י, יבמות פסט"ז.
עם ר"ע חולק בכ"ח מקומות במשנה.
ועם ר"ג בששה מקומות, ובכתובות פ"א מ"ו, ז, ח, ט חולקין ר"ג ור"א נגד ר' יהושע.
הלכותיו המפורסמות במשנה
ברכות רפ"א שזמן ק"ש עד סוף אשמורה הראשונה.
פאה פ"ג מ"ג שקרקע אפילו בית רובע חייבת בפאה.
שם פ"ד מ"ט מי שליקט פאה ואמר ה"ז לפלוני ענה זכה לו.
כלאים פ"ה מ"ח המקיים קוצים בכרם קדש.
שביעית פ"ח מ"י האוכל פת עכ"ום כאוכל בשר חזיר.
שם פ"י מ"ז כוורת דבורים ה"ה כקרקע וכותבים עליה פרוזבול.
תרומות פ"ד מ"ז שתרומה עולה כק"א.
מעשרות פ"ד מ"ה, מ"ו השבת מתעשר זרע וירק וזירין, והצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס.
חלה פ"א מ"ג תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה.
ערלה פ"ב מי"א שאחר אחרון אני בא (דזה וזה גורס אסור).
בכורים פ"ב מ"ו שאתרוג שוה לאילן בכל דבר.
שבת פ"ב מ"ג פתילת הבגד שקלפה ולא הבהבה טמאה ואין מדליקין בה.
שם פ"ו מ"ד שסייף וקשת ורומח תכשיטין הן לו.
שם פי"ב מ"ד המסרט על בשרו חייב.
שם רפי"ט הלכתו הנודע שמותר לכרות עצים לעשות פחמים לעשות ברזל למילה בשבת.
עירובין פ"א מ"ב חולק על ב"ש וב"ה ואומר שהכשר מבוי לחיים.
שקלים פ"ד מ"ז המקדש נכסיו, זכרים ימכרו לצרכי עולות וכו'.
יומא רפ"ח שמלך וכלה מותרין לרחוץ פניהם, ויולדת לנעול הסנדל ביו"הכ.
סוכה שחייב אדם לאכול יד' סעודות בסוכה.
