רבך לא דרש כן ואז סיפר לו כל המעשיות מה שהביאהו שיצא לתרבות רעה, והיה הולך אחריו עד ששיער אחר שיצאו מחוץ לעיר קרוב לתחום שבת, אז א"ל לתלמידו האהוב מאיר חזור לאחוריך שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת, ומזה הבין ר"מ שעוד לא נכבה נחלת הקדושה מלב רבו ובקשו שגם הוא יחזור מדרכו הרעה, אז השיב לו אחר שא"א לו לחזור בתשובה שפ"א עבר על בית קה"ק רכוב על סוס ביו"הכ שחל להיות בשבת ושמע ב"ק יוצאה ואומרות שובו בנים חוץ מאלישע שידע כחי ומרד בי, אעפ"כ תקפיה ועייליה לב"המד, ומצא תינוק וא"ל פסוק לי פסוקך א"ל אם תכבסי בנתר - נכתם עונך לפני, עייליה לב"הכנס אחר, ואמר לתינוק פסוק לי פסוקך א"ל ואת שדוד מה תעשה כי תלבשי שני - לשוא תתיפי, וכן הלכו מבית הכנסת לבית הכנסת עד שהלכו ליג' בתי מדרשות, לסוף שאל לתינוק פסוק לי פסוקך, וא"ל הפסוק ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי והתינוק היה מגמגם בלשונו ואמר ולאלישע אמר אלקים וכו', ואז ראה והבין כי כלתה אליו הרעה ואין לו שום תקנה יען כי היה חוטא ומחטיא את הרבים, וכה הלך בדרכו עד יום מותו, וכשהגיע זמנו למות בא אליו ר"מ תלמידו לבקרו ובקשו שיעשה לו תשובה, א"ל ומי מקבלין תשובה כזה, א"ל אין דכתיב תשב אנוש עד דכה, באותה שעה בכה אלישע ונפטר, והיה שמח ר"מ ואמר דומה שמתוך תשובה נפטר.
ורבותינו ז"ל לא לבד שלא נטרו לו איבה אך להיפוך, שהציבו לו זכרון בין אבות העולם ונשאר לנו מאמרו אבות פ"ד מ"ך אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה, ובזה הראו את טוהר לבם ויקרת רוחם.
אבל מה שנמצא מו"ק כ. מעשה שמת אביו של ר' צדוק בגינזק - ושאל לאלישע בן אבוי הוא ט"ס וצ"ל כמו בנזיר מד. ששאל לר' יהושע בן אלישע.
ונשאר ממנו בת שבאת לפני רבי שיפרנסנה ובכה רבי כחגיגה טו:, ומה שמצינו קידושין לט: וסוף חולין ר' יעקב בר ברתיה כבר בארתי בערך ר' יעקב שצ"ל ר' יעקב בן קורשאי ולא היה בן בתו וזה ברור.
אלישע בעל כנפים
חסיד גדול ועליו יסופר שבת מט. שפ"א גזרו שכל המניח תפלין ינקרו את מוחו והיה אלישע מניח ויוצא לשוק, מצאו שוטר המלך וא"ל מה זה בידך א"ל כנפי יונה וכן נמצא, ולכן קראוהו בשם בעל כנפים, ומתוך הנעשה נראה שהיה בימי התנאים.
אלכסא
אדם גדול בזמן ר' טרפון בלוד כחגיגה יח. ומת ביום טבוח אחר עצרת ונכנסו כל ישראל לסופדו ולא הניחן ר"ט, ודעת הערך מלין צד 63 שהוא בעל אחות הורדוס ושם אשתו סאלאמה שמה והיא היתה אחותו הצעירה שנשאת קודם מות הורדוס ונתן להם במתנה את יבנה ואשדוד, ויען שע"י נעשה טובה גדולה לישראל שהציל את החכמים ממות כדמובא במגילת תענית וביוסיפון ולכן ספדו עליו, ואם כי דבר חכמה דיבר אבל ללא אמת כידוע שנהרג אנטיפרוס אבי הורדוס עוד טרם מלך הורדוס, וידוע שהורדוס מלך לד שנה וראשית מלכותו היה קג שנה בפני הבית כע"ז ט., וגם אם נאמר שנשארה ילדה קטנה כשמת אביה א"כ היתה לפחות בזמן החורבן לערך מאה ועשר שנים, והמעשה הזה היה כבר לאחר החורבן שאז היה ר"ט הריש בלוד כי בזמן הבית לא היה עוד
