שרב יחיאל היה מאוחר הרבה משמואל, ואך ר"פ מקשה מדין שמואל על רב יחיאל.
אחרים
בהוריות יג. יסופר שמפני המחלוקת שרצו ר' מאיר ור"נ לדחות את רשב"ג מנשיאותו קנס את ר"מ להקרא בשם אחרים, אבל אין זה כלל כי מצינו סוטה יב. מחלוקת אחרים עם ר"מ, ובכריתות ימות עולם כתב כשהיה ר"מ אומר הלכה בשם רבו אלישע-אחר קראוהו אז בשם אחרים.
ונזכר בשם זה ברכות כט., שבת ה., עירובין נח:, סוכה ז: נד:, מגילה לא:, חגיגה ד., יבמות מח:, נדרים כ., סוטה מו:, גיטין כז:, ב"ב צו: קז., סנהדרין סג., שבועות לה:, ע"ז ל:, הוריות ט., זבחים כט. מג: צד., מנחות טז: לז., חולין סה. קיט., כריתות יא.
אטיטס
העלה בכורות מבבל לירושלים חלה ספ"ד לגרסת הערוך ערך אטיטס. וגרסא שלנו בן אנטיגנוס, ובמתניתא דבני מערבא גרס בן אטטס.
איבו
ר' חנניה בריה דר' איבו שהש"ר פ' מה יפו פעמיך. ר' יודן בר איבו ברכות פ"ב ה"ד. רבה בר איבו גיטין לב.. ר' שמעון בריה דר' איבו יבמות פי"א ה"ב.
איבו אביו של רב
הוא היה אחד מן החמשה בנים בני אבא בר אחא בר סלא מכפרי כמפורש סנהדרין ה. ולפי דעת רש"י בפסחים ס. נשא את "אימא" אחות ר' חייא אחיו מן האם לאשה.
ולא נזכר ממנו שום הלכה זולת סוכה מד. אמר איבו הוה קאימנא קמיה דר"א בר' צדוק ואמר שם משמו ופירש"י איבו אביו של רב וכבר בארנו בערך רב שזה איבו הוא נכד רב וצ"ל שם ר' אלעזר בר יצחק כגרסת דק"ס שם אות ט.
איבו בנו של רב
נזכר פסחים קיג. שא"ל אביו רואה אני בך שאינך מצליח בלימודך תא אגמרך מילי דעלמא ולמדו דרכי מסחר.
איבו נכד רב
כסוכה מד: איבו וחזקיה בני כרתיה דרב אייתו ערבה לקמיה דרב, וכפי שבארתי בערך רב נזכר ג"כ בסוכה מד: שאמר בשם ר"א בר יצחק.
ר' איבו או אייבו
הוא זכה עוד לקבל מכל גדולי אמוראי דור הראשון והשני כדמצינו ר' איבו א"ר ינאי פסחים מו., כתובות נד:, קידושין יט. לג., זבחים קג., וכן אמר בשם ר' יוחנן כב"ר פפ"ב-ה ר' יודן ור' איבו ור' משין בר נגרא בשם ר' יוחנן, וב"ר פי"ב-ו ר"ה בשם ר' יוחנן, אך שם צ"ל כדמובא המאמר שם פי"א-ג ר"ה בשם רב ור' אבהו בשם ר"י.
בשם ר' יוסי בן זימרא מד' תהלים פק"ז-ד.
בשם ר"ל פסחים מו..
האומרים בשמו מצינו ר' יודן מד' תהלים פכ"ד-יא, ושם פ"ח-כ ר' יהודה בשמו בל"ס הוא ר' יודן. ר' פנחס בשמו ב"ר פמ"ב-ב.
ומצינו אותו ביחד עם כל גדולי הדרשנים כמו עם ר' יהודה בר' סימון כמד' תהלים פקיג-א ועם ר' שמואל בר נחמני שם פצ"ד-ג.
ונמצאו דרשותיו הרבה במדרשים, ונזכיר אך מאמרו היקר המובא קה"ר פ"א-יג, ופ"ג-י אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרי מאתן.
