מח: דתניא ר' אחיה אומר ובמנחות נו. גרס ר' אחייה.
אחיה ושמעיה אחיו
היו מהרוגי מלכות כתענית יח: ופרש"י חסידים היו ולא פירש מי הם. ובערך ערך הרג, מפרש שהם הרוגי לוד הנזכרים פסחים נ., וב"ב י:.
אחיה בריה דר"ז
ערך אהבה בריה דר"ז.
רב אחיי (בר אדא לגרסת מהרש"ל) דמן אחא
נזכר קידושין כב: לעניין הלכה, ומשמע שם קצת שהיה בזמן רב אשי.
ר' אחייא
נזכר בירושלמי כתובות פ"י סה"א אמר בשם ר' יוחנן.
ר' אחייא בר אבא
נזכר ב"ר פצ"ח-ט. ר' חוניה ור' ירמיה בשמו.
רב אחדבוי אחוי דמר אחא
נזכר שבת קיא. וגרסת דק"ס רב אחדבוי בר אמי, ובכל הדפוסים הישנים רב אחא אחוה דמר אחא וכן הוא בסה"ד ערך רב אחא.
רב אחדבוי בר אבין
אמר רב. כן מובא ביוחסין, ובסה"ד כתב לא מצאתי. ובאמת כן הוא הגרסא בדק"ס ע"ז לד: ובגמרות שלנו איתא סתם רב אחדבוי אמר רב.
רב אחדבוי בר אמי
היה תלמידו דרב ששת כב"ב ט: השיב לו בבדיחותא וחלש דעתיה דרב ששת ונעשה רב אחדבוי אלם ובאת אמו דרב ששת וצווחה קמיה בנה ובעי רחמי ואיתסי כן הוא לפרש"י, ור"נ מפרש שאמו דרב אחדבוי ב"א שהיתה מינקת דרב ששת באת שיתפלל על בנה, ועבור זה קראוהו עולא מגשש ארחתיה דאמו.
וכן סנהדרין נה. בעי מרב ששת - א"ל קבסתן (צערתני). ומה שאמרו שם אמר רב אשי מאי תיבעי "לך" הוא ט"ס וצ"ל "ליה". ובנדה רב אחדבוי ב"א א"ר ששת. ובחולין קיג. בעי מרב וצ"ל מרב ששת כגרסת דק"ס.
וכן רמי לרב חסדא כפסחים עה., מתקיף על דברי רב חסדא חולין ע: ונזכר שבת פג: (ורב יוסף מקשה עליו), גיטין נ.,קידושין סח:, ב"מ צא., זבחים צז., חולין קיד:, בכורות לט., מעילה יג., ואמו נזכרה עוד שבת קט: שעשתה רפואה לאחד. ומה שמצינו תמורה ל: אמר רב אחדבוי בר אמי אמר רב, המאמר הזה מובא ע"ז לד: אמר רב אחדבוי אמר רב ופירש"י שם חכם, ואם היה בר אמי לא היה צריך רש"י לכתוב על אמורא ידוע, אבל צ"ל כגרסת דק"ס בר אבין או בר מתנה, וב"ב ט. אמר רבא אישתעי לי עולא מגשש ארחתיה דאימיה משמיה דר"א מאי דכתיב וילבש צדקה כשריון וכו'.
רב אחדבוי בר רב מתנה
בב"ב קנא. יסופר שאחתיה דרב טוביא בר רב מתנא כתבה נכסה לו בצפרא, ובערב כתבה לרב אחדבוי בר רב מתנה אתא לקמיה דר"נ. ובשבת ס: מצינו אמר רב מתני ואמרי לה רב אחדבוי בר [רב, דק"ס] מתנא אמר רב מתנא, וכן הוא שבת כד. לגרסת דק"ס.
אחיתאי
רב יהודה ב"א כריתות יג:, רב שמואל ב"א סוכה מב..
רב אחלי
(ובניו ששן, אחלי ד"ה פ"ב-לא).
נזכר עירובין יב. אמר רב אחלי ואיתימא רב יחיאל, ובדק"ס גורס רב אהלי.
וביוחסין כתב שהיה בזמן שמואל, והוציא זה מדמקשה שם על מה דאמר שמואל לר' חנניה בר שילא מרב אחלי, אך אין זה ראיה מזה כלום כי ידוע
