עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/13

הדף הזה עבר הגהה
הקדמה


של הקב"ה (שבת נה.) ואך כל אחד ואחד צריך לעמול בכל כחו לקרב אל האמת בכל מה דאפשר, ויהיה פיו ולבו שוין, ובזה יהיה נקי מאלהים ואדם.

וכל הדברים האלו היו נגד עיני תמיד ולא נתיאשתי מהן אף רגע אחד, ועי"ז נצלתי מלנפול ברשת השקר ולטפול על רז"ל דברים אשר לא כן הוא. ואף אם נאמר שגם המה היו עלולים לטעות, אבל זה ברור שלא הוציאו שום דבר שקר מפיהם, כי מעולם לא כסו על חטאתם, ואדרבה זה היה גדולתם ותפארתם, וכאשר אמרו יומא סט: מתוך שיודעין בהקב"ה שאמיתי הוא לפיכך לא כזבו בו, ובירושלמי ברכות פ"ז סה"ג אמרו יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואין מחניפין לו. ומי לא יתפלא מרב עמרם חסידא שהרים קולו וצוח נורא בי עמרם. וכשאמרו לו תלמידיו כסיפתינן א"ל מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי (קידושין פא.). והאם אין זה אך כח אלקי ממרום? ולכן לא לפלא מה שאמר אנטונינוס קיסר לרבינו הקדוש (ע"ז י:) ידענא זוטי דאית בכו מחיי מתים, כי אף מי שאינו מאמין בכל הקדוש לאומתנו בע"כ יודה לכל דברינו. כי למי נוח יותר להאמין אם לאיש אשר הוא זהיר במצוה קלה כבחמורה, איש אשר לא יוציא מפיו שום דברי נבלה, לצנות, ושקרים, איש אשר יקריב את גופו ונשמתו עבור אומתו וזולתו, או לאיש אשר כל קודש משחק לו, איש אשר ירמוס ברגל גאוה על העם, איש אשר ירדוף אחר כבוד המדומה, איש אשר יחפוץ להרוס את חומת הדת ולהתבולל בין הזאבים, ואם היינו רוצים להוציא דבר שקר מפינו ולומר (אף מן השפה ולחוץ) ששלשה הוא אחד, אז כבר היו פותחים לפנינו שערי עוה"ז לאכול מפריה ולשבוע מטובה, ולהסיר מעלינו את עול הגלות המר הזה אשר סובלים אנחנו קרוב לאלפים שנה, ולמה אין אנו עושין כן? זה אך יען שהקב"ה אמר לנו לא תשקרו. ועבור זה נשפך דם אבותינו ודמנו כמים המוגרים ואיך נתחיל להאמין ולילך בדרך מוליכנו ומדריכנו בגיא צלמות. האם לא ראינו בעינינו שגם דור השני הרוצים לתקן (או יותר טוב לקלקל) את הדת, שנאבדו ממנו לעולם ועד, והלכו ודבקו באלהים אחרים ונתוספו על שונאינו להעיק לנו.

ואחרי הדברים והאמת האלה, את מי אנו צריכין להאמין, אם לרבינו החת"ם סופר והצדיק הר"ר שמשון רפאל הירש ז"ל, או להחכם גייגער וכל כת דיליה. הראשונים העמידו תלמידים לאלפים ולרבבות בישראל נאמנים לאלהים, לעמם, ולמלכם. והאחרונים השמידו אלפים ורבבות מישראל. וכבר ראו כל העם כי לא מהמתקנים את הדת תבא תשועה לנדחי ישראל.

ולפלא על אשר ימצאון גם היום בתוכנו אנשים חכמים ונבונים אנשים בעלי דעה והשכל, אשר יתפארו באלהי נכר שממעי יהודה יצא, והלואי שלא היה בן אומתינו אז אפשר שלא היה שופכין דמנו כ"כ משך דורות הרבה, ואין אנו באין ללעוג על גוי ואלהיו. אדרבא ילך כל עם וכל איש בשם אלהיו, אבל אנחנו בשם אלהינו נדגול, אלהים אמת ותורת אמת, ונשים עטרה בראשינו את גדולי אומתינו, ובהם נחיה בגוים וכולם יכירו כי זרע ברך ה' אנחנו.

והנה אף שאין אנו רשאין להעמיד פסל ומסכה לזכרון גדולי אומתינו, ואין עושין נפשות לצדיקים, כי מעשיהם הטובים הן הן זכרונותיהם. ואפשר שבדורות הקדמונים היה למותר להם לכתוב תולדות רבותינו ז"ל, יען שכולם היו מאמינים