יום שמת רב אדא בר אהבה נולד ר' אבון, יום שמת ר' אבון נולד ר' אבון בריה, ומכל הגרסאות לא נוכל לידע את שם אביו, אך נאמנו עליו דברי עצמו מה שאמר בירושלמי קידושין פ"א ה"ז-יש. אמר ר' אבין פטור אני מכבוד אב ואם, אמרין כד עברת אמו מת אביו, כד ילידתיה מתה אמו, ומפורש באגדת דר"שג ח"ח פ"ג שהיה בבלי, וכפי הנראה שעוד בימי עלומיו עלה לא"י וזכה עוד לראות את ר' יוחנן וגם את ר"ל כקידושין מד. ר' אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לר"ז א"ל אף אנא לא עייל, ר' אבין הוא דעייל ואמר חברותא כולה כר' יוחנן וצוח ר"ל כי כרוכיא וליכא דאשגח ביה, א"ל (ר' אסי לר"ז) ר' אבין בר סמכא הוא? (יען שהיה אז צעיר לימים) א"ל אין, כמין ימא לטיגני הוא (שלא היה לו שהות לשכחה, רש"י), וכן אמר הלכות רבות בשם ר' יוחנן וכאשר נביא להלן.
והנה יען שהיה צעיר לימים בימי ר' יוחנן לכן נחשב לתלמיד דתלמידי ר' יוחנן, כדמצינו שהיה תלמידו דר' אבהו כפסחים פד. שא"ל ר' ירמיה כי אזלת לקמיה דר' אבהו רמי ליה, ואמר בשמו כגיטין ט:, שה"שר פ"ג-ח, פליג עמו ב"ב קמב:.
וכן ר' אבין א"ר אילעאר (או אלעא - אולא) כשבת ה., כתובות לג:, ב"ק עא. קז:, ב"מ יז., ע"ז נא., כתובות פ"ב ה"ה.
בשם ר' אחא ש"ר פ"יד-ד, תנחומא וירא-ט (עם ר' סימון) תולדות-כד, בשם ר' בנימין בר לוי כפסחים פ"ז ה"ו, הוריות פ"א ה"ו, וכן קיבל מר' זירא כשקלים ספ"ד שבעי קומי ר"ז, וביצה לח. כי סליק ר' אבא אשכחיה לר' אבין (כן הוא הגרסא האמיתית והגרסא ר' יוחנן הוא ט"ס) ור' חנינא בר פפי ור"ז.
בשם ר' יהודה בן פזי קידושין רפ"א-ג., מד' תהלים פ"קלו.
בשם ר' יוחנן ברכות לז:, שבת ה..
ר' אבין א"ר יוסי בר' חנינא שבת צד:.
בשם ר' שמואל בר יצחק שקלים פ"ג ה"א.
בשם ר' שמואל קפוטקאי קה"ר פ"ז-כג, תנחומא חוקת-טו.
בשם רש"בל ברכות ר"פו.
וכן היה בידו קבלות מדורות הראשונים כדמצינו שאמר בשם ר' מאיר כב"ר פ"מה-ד, פ"מח-יד.
בשם ר' אבא כהן ברדלא ש"השר פ"כ-יד.
בשם ר' חנינא ב"ר פ"מד-ב.
בשם רי"בל ברכות פ"ה סה"ג, מע"ש פ"ה סה"ב.
ר' אבין אמר רב נדרים מ. כמה מאמרים, ובברכות מז. בתוס' ד"ה אין מביאין מירושלמי, ר' בון בשם רב (ובירושלמי שלנו שם פ"א ה"א גרס ר' אבא אמר רב).
ובימי ר' אמי ור' אסי בא"י, ורבה ורב יוסף בבבל שהיה אז כבר גדול הדור, נתמנה אז מהישיבות להיות אחד מהנחותי להביא תורת א"י לבבל ותורת הבבלים לא"י.
וכבר בארנו בערך רב דימי שהוא היה ג"כ מהנחותי בזמן אחד עם רבין שהוסכם שמקודם ירד רב דימי לבבל עם ההלכות שבידו כל מה שהכריעו בישיבתם בהלכות ר' יוחנן ושאר גדולי הדור והוא ימסרם לראשי ישיבות דבבל ושם ישב זמן מה וקיבץ בידו הלכות הבבלים ועלה לא"י, ואח"כ שלחו את רבין לבבל כי לפעמים חזרו בהן בשמועותהין מה שאמרו בשם ר' יוחנן, ולכן מצינו בכל הש"ס הלשון "כי אתא רב דימי" ואח"כ "כי אתא רבין" (כל המקומות תמצא בערך רב דימי), חוץ מברכות מד: וע"ז סז. שאמרו מקודם כי אתא רבין ואח"כ כי אתא רב דימי, וזה שמצינו קידושין יב. סבר רב יוסף למימר
