עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/332

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‫קסד‬

‬‫‬‬ ‫ודברי רש"י ז"ל שם בישעיה "חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל וכו׳‬ ‫ולקרוא מקרא חדש ושבת שאתם מוסיפים לקרא עצרה ואסיפה בהם לא אוכל‬ ‫לסבול און שבלבבכם הנוטה לע״ז והעצרת עמו שאין שני חדברים הללו ראוין‬ ‫יחד לקרוא עצרת ליאסף לפני והאון שבלבבכם וכו' ^(צא).

‫והחכם ווייס עצמו יאמר:

"כבר בימי הנביא אלישע היו נוהגים הטובים בעם ללכת אל הנביא לדרוש‬ ‫את ד׳ ביום החדש כמו ביום השבת."

‫אבל לא הלכו דוקא אל הנביא, המעשה במלכים שם היתה עם הנביא‬ ‫אלישע, אבל ענין הדברים אינם מפני היותו נביא, כי אישה לא עלה על דעתו‬ ‫שיש לה איזה דבר מיוחד הדורש לנביא, דבריו היו רק זאת "מדוע את הולכת‬ ‫אליו היום לא חדש ולא שבת" שאלה היו הימים אשר היו הולכים בלא צורך, רק להתאסף יחד ולשמוע דבר תורת ד׳ מפי חכמי התורה אשר במקום הקרוב.

‫וכמו שהוא גם ענין הדברים בזה מלפני ימי החשמונאים אשר כבר הובא‬ ‫לנו שהיו מתאספים בכל חדש אל הערים, דהיינו ללמוד שם ולשמוע תורה מפי‬ חכמי העיר.

‫והן גם ענין דברי המשנה במס׳ שבת ‬ד׳ קט״ו (פט״ז מ״א) כל כתבי הקדש‬ ‫מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן וכו׳ ומפני מה‬ ‫אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש.

‫וכדברי רש״י ז"ל שם "ובשבת היו דורשין דרשה לבעלי בתים שעסוקים‬ ‫במלאכה כל ימות החול ובתוך הדרשה היו מורין להן הלכות איסור והיתר וטוב‬ להן לשמוע מלקרות בכתובים״.

‫ודברי המשנה הנם בשבת שכל דין המשנה שם הוא על מצילין מפני הדליקה בשבת.

‫והן גם ענין דברי המשנה במס׳ עירובין ד׳ ל"ו: (פ״ג מ״ה) מתנה אדם על‬ ‫ערובו ואומר וכו׳ אם בא חכם מן המזרח ערובי למזרח מן המערב ערובי למערב‬ ‫בא לכאן ולכאן לאיזה שארצה אלך, לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי.

‫ופהילא האלכסנדרוני בספרו המתואר "חיי משה" ספר שלישי סי׳ ‪167‬‬ בבארו שם את יום השבת יאמר: ‬ ‫״אבל המנוחה הזאת איננה לשחוק ולהתהולל כי אם לנוח ולהשתדל לדעת‬ ‫האמת עם תורה בלימודה.״ ‫‬‫‬‬

---

‬‫‬‬

הערה (צא): והרב מלבים זצ"ל כתב שם ״קרא מקרא חסר ו' העיטוף ור"ל המועדות שהב"ד קוראים‬ ‫אותם (ויקרא כ"ג) ונאמר בהם תמיד מקרא קדש יהי׳ לכם על שהבית דין קובעים אותו" אלה דבריו. ‫ואין לדבריו שחר כלל כי הוציא הבתובים מפשטן לגמרי עד שכתב גם בביאור הענין "חדש ושבת קרא‬ מקרא שהם המועדות שאתם קוראים אותם מקראי קדש".

‫והנה מפני שלא עמדו על הענין הגדול של ר"ח ושבת הלכו בדרך למרחוק עד שעשו בלשון הכתוב‬ ״חדש ושבת״ קרא מקרא המועדות.

ונפלא הדבר כי במקומו נבוכו המפרשים בפירוש הכתוב בישעיה שם ושלא במקומו בעמוס ח׳ ה‘ כתב‬ ‫גם המבאר ככל דברינו, ולשונו שם: ‫ ״מתי יעבור החדש‪ ,‬וחדש הוא יום ראש חדש כמו עולת חדש, וידוע כי מידי חדש בחדשו יבא כל בשר‬ ‫להשתחוות לד׳ ולשמוע תוכחת מוסר מפי הנביאים כמאמר השונמי לאשתו מדוע את הולכת אליו היום לא חדש‬ ‫ולא שבת, וכן אמר ישעיה חדש ושבת קרא מקרא, ובודאי יום זה לא היו עוסקים במשא ומתן על כן שאפו‬ ‫האנשים החטאים האלה על עבור יום חדש והשבת אשר אז הונו את העם״.

‫ואין ספק שזה הוא פי׳ הכתוב בישעיה חדש ושבת קרא מקרא.‬ ‬‫‬‬