הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
קסד
ודברי רש"י ז"ל שם בישעיה "חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל וכו׳ ולקרוא מקרא חדש ושבת שאתם מוסיפים לקרא עצרה ואסיפה בהם לא אוכל לסבול און שבלבבכם הנוטה לע״ז והעצרת עמו שאין שני חדברים הללו ראוין יחד לקרוא עצרת ליאסף לפני והאון שבלבבכם וכו' (צא).
והחכם ווייס עצמו יאמר:
"כבר בימי הנביא אלישע היו נוהגים הטובים בעם ללכת אל הנביא לדרוש את ד׳ ביום החדש כמו ביום השבת."
אבל לא הלכו דוקא אל הנביא, המעשה במלכים שם היתה עם הנביא אלישע, אבל ענין הדברים אינם מפני היותו נביא, כי אישה לא עלה על דעתו שיש לה איזה דבר מיוחד הדורש לנביא, דבריו היו רק זאת "מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת" שאלה היו הימים אשר היו הולכים בלא צורך, רק להתאסף יחד ולשמוע דבר תורת ד׳ מפי חכמי התורה אשר במקום הקרוב.
וכמו שהוא גם ענין הדברים בזה מלפני ימי החשמונאים אשר כבר הובא לנו שהיו מתאספים בכל חדש אל הערים, דהיינו ללמוד שם ולשמוע תורה מפי חכמי העיר.
והן גם ענין דברי המשנה במס׳ שבת ד׳ קט״ו (פט״ז מ״א) כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן וכו׳ ומפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש.
וכדברי רש״י ז"ל שם "ובשבת היו דורשין דרשה לבעלי בתים שעסוקים במלאכה כל ימות החול ובתוך הדרשה היו מורין להן הלכות איסור והיתר וטוב להן לשמוע מלקרות בכתובים״.
ודברי המשנה הנם בשבת שכל דין המשנה שם הוא על מצילין מפני הדליקה בשבת.
והן גם ענין דברי המשנה במס׳ עירובין ד׳ ל"ו: (פ״ג מ״ה) מתנה אדם על ערובו ואומר וכו׳ אם בא חכם מן המזרח ערובי למזרח מן המערב ערובי למערב בא לכאן ולכאן לאיזה שארצה אלך, לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי.
ופהילא האלכסנדרוני בספרו המתואר "חיי משה" ספר שלישי סי׳ 167 בבארו שם את יום השבת יאמר: ״אבל המנוחה הזאת איננה לשחוק ולהתהולל כי אם לנוח ולהשתדל לדעת האמת עם תורה בלימודה.״
הערה (צא): והרב מלבים זצ"ל כתב שם ״קרא מקרא חסר ו' העיטוף ור"ל המועדות שהב"ד קוראים אותם (ויקרא כ"ג) ונאמר בהם תמיד מקרא קדש יהי׳ לכם על שהבית דין קובעים אותו" אלה דבריו. ואין לדבריו שחר כלל כי הוציא הבתובים מפשטן לגמרי עד שכתב גם בביאור הענין "חדש ושבת קרא מקרא שהם המועדות שאתם קוראים אותם מקראי קדש".
והנה מפני שלא עמדו על הענין הגדול של ר"ח ושבת הלכו בדרך למרחוק עד שעשו בלשון הכתוב ״חדש ושבת״ קרא מקרא המועדות.
ונפלא הדבר כי במקומו נבוכו המפרשים בפירוש הכתוב בישעיה שם ושלא במקומו בעמוס ח׳ ה‘ כתב גם המבאר ככל דברינו, ולשונו שם: ״מתי יעבור החדש ,וחדש הוא יום ראש חדש כמו עולת חדש, וידוע כי מידי חדש בחדשו יבא כל בשר להשתחוות לד׳ ולשמוע תוכחת מוסר מפי הנביאים כמאמר השונמי לאשתו מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת, וכן אמר ישעיה חדש ושבת קרא מקרא, ובודאי יום זה לא היו עוסקים במשא ומתן על כן שאפו האנשים החטאים האלה על עבור יום חדש והשבת אשר אז הונו את העם״.
ואין ספק שזה הוא פי׳ הכתוב בישעיה חדש ושבת קרא מקרא.