המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קלג ועל זה השיבו שאין הדבר כן, כי דברי בית הלל הם שהם מטהרים לגמרי חוץ מחמשה אלו, וזה לא נכלל בלשונם של השונים חמשה דמים טמאים וכו׳ שאף שבלבד זה אינו טמא אבל עדין אינו נכלל בזה שהוא טהור לגמרי.
והדבר הזה בכל היותו דבר פשוט מאד, אבל מפני שלא הושם לב לזה, כי כן הדבר אשר יש לנו מקומות הרבה במשנה אשר בגמרא בא על זה הלשון תנא קמא ותנאים החולקים שכל ענין מחלקותם אינו כי אם בלשון המשנה ובסגנון הדברים, הדבר הזה הביא כי נאמרו במשנה פירושים שונים ואחר כל הדברים דברי המשנה סתומים וחתומים עד כי נשתומם למראה עינינו, ועל פי הדברים הפשוטים האלה יאירו הדברים.
ונבאר ענין כולל מזה, אשר ישוב ויורה לנו את כל הדבר הגדול הזה בכל אורו ואמיתו.
פרק כ"ג.
במס׳ נזיר ד׳ ל"ד בא במשנה פ"ו מ״א:
שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן, וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה, ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית, משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית יין ר׳ עקיבא אומד אפי׳ שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.
ובגמרא ד׳ ל"ה: נאמר על דברי המשנה:
ואינו דדיב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית ובו׳ תנא קמא לא מךמי להון לבל איסורי נזיר לשתיה ור׳ עקיבא ביון דבתיב וענבים להים ויבשים לא יאכל מה אכילה כזית אף כל איסורין כזית. ומפני שחשבו עד היום שבהכרח תנא קמא ור׳ עקיבא פליגי בעצם הדין וכי יחלוקו בכל עיקר דברי המשנה באו בזה שני פירושים אבל שניהם מפליאים מאד.
ועם הפירוש הראשון הסכים הרע״ב במשניות ולשונו בא מבורר יותר וכתב:
״ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית והוא הדין לשיעור שתיה בכזית דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית, משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין, אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה דגמרינן אכילה משתיה, ושיעור שתיה בנזיר רביעית דגמרינן שכר שכר ממקדש ומה שיעור איסור שתיה ברביעית אף שיעור איסור אכילה ברביעית, ר׳ עקיבא אומר אפי׳ שרה פתו ביין וכו׳ דס"ל לר׳ עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית והיתר מצטרף לאיסור להשלים לכשיעור." וכל הפירוש הזה תמוה ומפליא מאד וכמו שכבר כתבו על זה שם התוס׳ בד׳ ל"ה: וזה לשונם:
"וקשה לרבינו תם על פירוש זה דאין דרך התנא בשום מקום להקדים משנה אחרונה למשנה ראשונה בסדר, ועוד קשה דמתחלה נקט כזית דהיינו משנה אחרונה כר׳ עקיבא, ומפסיק בה במשנה ראשונה ושוב חוזר לומר דברי ר׳ עקיבא שהוא כמשנה אחרונה, ועוד קשה דלפי זה הי׳ לו לשנות במשנה ראשונה עד שיאכל רביעית כיון דבאכילה פליגי דלישנא דמתניתן משמע דבאכילה לא פליגי,