עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/241

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫ועל כן השיעור "בכדי סיכת קטן״ הוא ועד קדרות הקטנות, והשיעור‬ "ברביעית״ הוא מהקדירות הדקות ועד חביות לודיות, והשיעור "בחצי לוג״ הוא‬ ‫מלודיות ועד לחמיות, והשיעור האחרון "לוג" הוא מלחמיות ועד חצבים גדולים.

‫וברורים מאד דברי הר״ש שם שכתב "ר׳ עקיבא אומר וכו׳ ר׳ עקיבא לא‬ ‫פליג אלא אשמועינן דסתם קדרות דקות רגילים לעשותן מלוג ולמטה עד כדי‬ סיכת קטן הלכך שיעור השברים כדי סיכת קטן, וסתם קדרות הבאות מלוד רגילין ‫לעשותן מסאה ולמטה עד לוג ולא לוג בכלל, ושיעור שבריהם ברביעית, וסתם‬ ‫חביות הבאות מבית לחם רגילין לעשותן מסאתים ולמטה עד סאה ולא סאה בכלל‬ ‫ושיעור שבריהן בחצי לוג, וסתם חצבין גדולים מחמש סאין ולמטה או משלש‬ ‫ולמטה עד סאתים ולא סאתים בכלל ושיעור שבריהן בלוג".

‫והרא״ש בפירושו כתב כל זה בקיצור "ר׳ עקיבא אומר ר׳ עקיבא לא פליג‬ דר׳ ישמעאל נתן שיעורו במדות ור׳ עקיבא בשמות הכלים והכל אחד״. ‬ ‫והנה יפרשו שניהם גם ר׳ ישמעאל גם ר׳ עקיבא בסגנוני קבלותיהם את‬ דברי המשנה, ודבריהם ילכו מפורש לפרש את כל דבר ודבר בלשון המשנה^(מ"א)‬ ‫ויחזרו בדבריהם את לשון יסוד המשנה^(מ"ב). ‫ ועל פי כל דברינו יאירו לנו גם דברי התוספתא שם אשר נתקשו בה‬ ‫הראשונים ז״ל.

כי בתוספתא כלים פ״ב בא זה עצמו:

"הדקין שבכלי חרס יושבין שלא מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן ועד‬ ‫לוג, לוג כלמטה הימנו, מלוג ועד סאה ברביעית סאה כלמטה הימנו מסאה ועד‬ ‫סאתים בחצי לוג סאתים כלמטה הימנו, מסאתים ועד ג׳ ועד חמש סאין בלוג חמש‬ ‫כלמטה הימנו ר׳ עקיבא אומר מלחמיות ועד חצבים גדולים בלוג מכאן ואילך‬ ‫בלוג נשתקעו הדברים ולא נאמרו עכשיו ר׳ נחמיה ור׳ אליעזר בן יעקב אומרים‬ ‫חצבים גדולים שני לוגין.״

‫אבל מה פירוש הדבריס הסתומים האלה "נשתקעו הדברים ולא נאמרו עכשיו״‬ ‫ועל מה קאי זה. ‬‬

---

‬‬

הערה (מ"א): לפנינו בא בלשון המשנה ״מכדי סיכת קטן" וכבר כתב שם התוסיו״ט שנוסחת מהר׳׳ם‬ ״בכדי סיכת קטן״.

וכן הוא כדבריהם שהרי ״כדי סיכת קטן״ הוא הסוף מזה. ‫וכן הוא באמת, בגמרא במס׳ חולין ל׳ ״בכדי סיכת קטן".

הערה (מ"ב): והרמב׳׳ם בהלכות כלים פי״ח הי״ב כתב כדברי ר׳ ישמעאל, רק לבסוף כתב כר׳ עקיבא ״הי'‬ הכלי מחבית המכילה סאתים עד חצבים גדולים ונשברו אם נשאר מהן חרס המקבל לוג הרי זה מקבל טומאה״.

‫ותמה שם על זה הכסף משנה וכתב ״וצריך עיון למה לא פסק כר׳ עקיבא ואפשר שסובר רבינו דר' י‫שמעאל הוה רביה (!) אך קשה דבמתניתן תנן מסאתים ועד שלש ועד ה׳ סאין בלוג דברי‪ ר׳ ישמעאל ובדר׳‬ ‫עקיבא תנן מלחמיות ועד חצבים גדולים בלוג וכיון שפסק ברישא כר׳ ישמעאל אמאי נקט בסיפא לישנא דר׳‬ ‫עקיבא ואפשר דעד ה׳ סאין דנקט ר׳ ישמעאל לאו דוקא וכו׳".

‫ולחנם נדחק כי הדברים פשוטים כמו שנתבאר כבר מדברי הר"ש והרא"ש דר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא‬ ‫לא פליגי ושניהם מפרשים רק דברי המשנה ביסודה, אלא דר׳ ישמעאל פירש זה במדות ור׳ עקיבא בשמות‬ ‫הכלים ממקוטם, והלא עכשיו כבר נתבטלו הכלים ההם בלוד ובבית לחם וקדרות דקות שהיו גם הם אז שיעורן‬ ‫ידוע כלשון הר"ש "דסתם קדרות דקות, רגילים לעשותן מלוג ולמטה" אשר כולם היו אז ידועים, על כן נקט‬ ‫הרמב"ם השיעור במדה כר' ישמעאל שהרי גם ר׳ עקיבא מודה לזה, אבל על לוג שבזה לא בא שיעורו של‬ ר׳ עקיבא לפי כלים הבאים ממקום מיוחד, כי אם דבר כולל לכל מקום ״עד חצבים גדולים״ נקט גם הרמב״ם כן. ‬‬