עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/144

הלל הבבלי ובבל בכלל‬

ע‬

‫פרק ל״ב‪.‬‬

‫‬‬‫‬‫ תקנת‬ גיטין‪.‬‬

‫במס׳ גיטין ד׳ ו׳ בא בגמרא ‬אתמר בבל רב אמר כארץ ישראל לגיטין‬ ושמואל אמר כחוצה לארץ.

‫וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪ 200‬מדברי הירושלמי שהעיקר כפי׳ התוס׳‬ ‫שאין מחלקותם מזמן שבא רב כי אם על זמן הקודם, ומפורש בבבלי ובירושלמי‬ ששקלו וטרו על זה, מדברי המשנה, וכמו שבא כל זה בדברינו שם‪.‬‬

‫ועלינו להוסיף במקום הזה ביאור הדברים יותר לפי שיש בזה ענין גדול‪.‬‬ ‫ והוא שגם כל מחלוקת האמוראים אינה יכולה להיות כי אם על מה שקבלה‬ ‫התקנה הראשונה הרחבה גדולה אחר זה, והלשון מדינת הים בהתקנה הורחב על הוץ ‫לארץ בכלל ונשארה בכל פרטיה כן ונתרחבה גם על ארץ ישראל עצמה כל‬ ‫שאינו בקדושת הארץ ונכלל בארץ ישראל עצמה, וכמו שהוא בדברי ראשוני‬ התנאים במשנה שם‪.‬‬

‫אבל עצם התקנה בהימים הראשונים עוד לפני ימי התנאים בזה לא יכול‬ ‫להיות מחלוקת שלא הי׳ זה על בבל‪.‬‬

שכן הוא לשון התקנה הראשונה שנשאר הלשון הזה עצמו גם לפנינו‬ ‫במשנה ככל לשוני יסוד המשנה, ובא שם "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר‬ בפני נכתב ובפני נחתם״‪. ‬‬ והלשון הזה ״המביא גט ממדינת הים״ מורה על עצמו שהכונה רק על‬ ‫המושבות החדשות שהחלו אז בראשית ימי היונים להתיסד שם ודבר אין לזה‬ ‫עם בבל. ‫ ונפלא הדבר מאד שגם רש"י ז"ל עצמו הרגיש בזה, ועל כן בנוגע ללשון‬ ‫המשנה בעצם התקנה כתב גם רבינו כן‪.‬‬

ובריש המשנה הזאת כתב גם רש"י ז״ל כל חוץ לארץ קרי ליה מדינת‬ הים בר מבבל כדאמר לקמן ד׳ ו׳".‬‬ ‫ ורבינו הוכרח לאמר כן לפרש לשון המשנה שאך‪ ‬זה הוא דקדוק לשון‬ ‫המשנה ״ממדינת הים" ולא בא הלשון הרניל בכל מקום בכל כיוצא בזה לאמר‬ ״מחוץ לארץ״‪.‬‬ ‫ והוא רק מפני שבעיקר התקנה שנתקנה בהימים הראשונים, לא היתה בבל‬ ‫בכלל, והגולה נשאר אז יחד עם דין ארץ ישראל, בהיות שם כל חיי הקהלות‬ מסודרות על פי התורה והמצוה, בכל ידיעת התורה לכל פרטיהם. ‬ ‫וכל התקנה בעצם ובראשונה באה רק על המושבות החדשות אשר החלו ‫אז בני ישראל ונפוצות יהודה לעשות להם, ובטבע הדברים לא במהרה קבלו שם‬ ‫הקהלות את כל חיי הסידור הכללי, ואז גם לא היו השיירות מצויות משם, ואז‬ ‫נתקנה התקנה הזאת, ועל כן בא בעצם לשון התקנה "המביא גט ממדינת הים״‪.‬‬

‫ואמנם כי גם שם לא ארכו הימים ולאט לאט נסדרו הקהלות הראשיות, ‫ואחריהן גם אחותיהן הקטנות מהן, והן דברי הגמרא בגיטין ד׳ ה׳ על זה "לאחר‬ ‫שלמדו״ אבל גם אז לא נתבטלה התקנה הראשונה מפני הטעמים המבוארים בגמ׳‬ ‫שם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, והוא ‬דין המשנה במחלוקות התנאים מרבן‬ ‫‬‬‫‬‫