עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/118

הדף הזה לא עבר הגהה

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‬

‫נז‬ ‫‬‫ ‫תכלית דברינו בזה‪ ,‬הוא לשובב לדברי ימינו את מראה פניהם‪ ,‬אשר חוקרי‬ אשכנז בהשתדלותם הגדולה להכחיש את עצמינו עשו מדברי ימינו רק מראה בלהות‬ בקצצם מהם ראש ורגל‪.‬‬ ‫ ותהי עמלם הגדול להשמיד ולאבד את דברי ימינו משני הצדדים יחד‪.‬‬

‫לדבר כל דבריהם בסגנון כזה כאלו גם כל ימי הבית השני היתה האומה‬ ‫כולה רק בארץ ישראל וכי רק שם נמצאו כל נכסי האומה, ולצמצם את כל‬ ‫דברי ימינו רק על עיר ירושלים‪.‬‬

‫ולשוב ולהפוך בלהות גם על ירושלים, ולמחות כל רשומם של דברי ימינו‬ ‫גם שם עד אמצע ימי החשמונאים, וגם עד ימי הלל ושמאי, ולהעמיד את כל‬ ‫דברי ימי ישראל רק על ימי התנאים, וזולת זה עקרו הכל משרשו, וחוקרי העמים‬ ‫תומכים בידם מזה ומזה, ודברי ימינו היו כלא היו‪.‬‬

‫אבל הנה הוא מודה בעצמו שכבר לפני זה מהימים הראשונים כבר הי'‬ ‫הכל מתוקן ומקובל, וזה לא יכול להכחיש ויאמר בעצמו גם הוא:

"כי היו מכבר כתובי הכ"ד כתובים יושר ומתוקן על ידי הסופרים אנשי‬ ‫כנסת הגדולה".

‫אבל מפני שראה בספרי החשמונאים כי בימי המלחמות בירושלים וסביבותיה‬ ‫ככל טבע הדברים נפוצו ספרים רבים ואלה אשר באו ליד אויב גם שרפום ויאבדום‬ ‫באו ויסדו למו יסוד גדול הנוקב ויורד כי הי׳ אז בהכרח חיתום חדש לכתבי‬ ‫הקדש, חיתום גדול וחדש אשר נמשך בהכרח שלשים שנה‪.‬‬

‫והנה ציירו להם את עם בני ישראל אז יושבים צפופים באיזה עיר וכפריה‬ ‫מסביב, וספרי הקדש גנוזים שם מראשותם, ובנפול עליהם אויב שללום ויבוזו‪.‬‬

‫ואיך לא שמו לב כי בימי אנשי כנסת הגדולה, וגם לאחריהם הי׳ בבבל‬ ‫החלק היותר גדול מכל האומה בכללה, ככל אשר ידענו מדברי עזרא ונחמיה וככל‬ ‫אשר יאמר יאזעפוס על בבל בכלל כי בשלחם את שקליהם לירושלים, הי׳ האוצר‬ ‫גדול כל כך עד שהלכו עם זה כמה אלפים אנשים מישראל לשמור, וזה עצמו‬ ‫הי׳ צריך ארגאניזאציאן שלמה והוצאה גדולה מאד אשר אי אפשר כי אם למדינה‬ ‫גדולה וכבירה המרובה מאד מאוכלסי ישראל כמו שהיתה בבל באמת‪.‬‬

‫ולא חקרו כלל לעמוד על אופי׳ של האומה בראשית ימי הבית עד ימי‬ ‫היונים, אשר גם היו עם בני בבל יחד תחת ממשלת הפרסיים, אשר כל הימים‬ ‫ההם עמדה בבל ברום עולמם‪.‬‬

‫וכבר נתבאר כי בראשית ימי אנשי כנסת הגדולה חשבו עצמם רק כסניף‬ ‫לבבל, ואין ספק שנשאר כן עוד זמן רב, ואם כי בני ישראל קיימו בכל נפשם‬ ‫הכלל הגדול כי מציון תצא תורה, אבל הם עצמם בארץ ישראל עשו הכל יחד‬ ‫ברוח האומה בכללה ויסודה, אשר נשארו במקומם על נהרות בבל‪.‬‬ ‫ ובכל האופנים נתפשט הכל בבבל כבארץ ישראל באין הבדל כלל‪.‬‬

והנה יאמר שם קראכמאל־הזקן עוד:‬ ‫ ״פעולת זה החתום האחרון לספרי הקדש לא יתכן שהתחילו בה קודם שנת‬ ‫ק״ע (לשטרות) שנת כלות המלחמה, ולהיות שלפי כובד הענין טבעו ויקרתו נמשכה‬ ‫הפעולה ההיא איזה זמן מסוים הנה לא נשלמה לגמרי עד סביב לשנת מאתים‬ ‫ליוונים מאה ושמונים שנה לפני חורבן הבית." ‫‬‫