עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/102

הדף הזה לא עבר הגהה

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‬

‫מט‬ ‫‬‫ ‫כי מצד אחד יפרשו שהמשנה תאמר לנו כי הלל דקדק בהלכה זו כל כך‬ ‫עד שגם לא רצה לשנות מגמגום לשונם מפני שחייב אדם לאמר בלשון רבו, ‫ועל כן לא שנה דבר ואמר אך בלשונם ממש כמו שהוא‪.‬‬

‫ומצד השני מבואר במשנה זו שלא לבד ששמעיה ואבטליון לא גמגמו‬ ‫בלשונם, ולא לבד שהלל לא דקדק בדבריהם כי אם שמעולם לא אמרו לא זה‬ ‫ולא כיוצא בזה, שהלל יאמר הין, ושמעיה ואבטליון אמרו שלשה לוגין‪.‬‬

‫והרי זו ראיה שאין עליה תשובה, ובירור שאין אחריו כלום שדברי הלל‬ אינם מפי שמעיה ואבטליון‪.‬‬ ‫ וכל הדברים הזרים מאד אשר נאמרו בזה על שמעיה ואבטליון עצמם כי‬ ‫גם לא יכלו לדבר כן, וכל הדוחקים הגדולים שנאמרו בפי׳ המשנה שאין לה‬ ‫מובן כלל גם אחר כל הפירושים ההם, הכל בא רק מזה שעד היום לא נודע‬ ‫שעיקר רבותיו של הלל בבבל היו‪.‬‬

‫בגדלותו למד וקבל גם משמעיה ואבטליון אבל יסוד המשנה הטבועה‬ ‫והקבועה בלשונה בכל יסודותיה כבר בימי אנשי כנסת הגדולה, וכל גדרי פרושיה‬ ‫זה למד כבר הלל לפני רבותיו בבבל, ומהם הוא שקבל הנוגע לדברי המשנה‪.‬‬

‫וכידוע הנה המדות בארץ ישראל נשתנו ממדבריות לירושלמיות, ומירושלמית‬ ‫לצפוריות‪.‬‬

‫ויותר מזה שגם כל המדות האלה כולם לא הלכו כי אם בארץ ישראל, ‫אבל לא בבבל‪.‬‬

וגם בבבל עצמה היו גם שם מדות שונות, וכמו שבא גם במס' כתובות ד׳‬ ‫נ"ד "ועד היכא נהרדעא עד דסגי קבא דנהרדעא״‪.‬‬

‫ועל כן להסביר לתלמידיהם דבריהם הם, בחרו שם כדבר הידוע לכל ומדה‬ ‫מוסכמת דהיינו המדה האמורה בתורה‪.‬‬ ‫ וכן הדבר כדברי רש"י ז"ל שהין אינה לשון משנה כי אם לשון תורה, ‫אבל לשון המשנה גם הוא לא הי׳ נהוג כי אם בין חכמי ארץ ישראל, ולא בין‬ ‫בני ישראל בבבל, עד שגם הלל עצמו הנה דבריו במקומות הרבה לא בלשון‬ המשנה‪.‬‬ ‫ וכל מה שפירשו בבבל לתלמידיהם בנוגע לגדר דברי המשנה בזה דברו‬ ‫בלשונם הם, ובהיות כל מדות המשנה משונים ממדותיהם הם, ולא היו להם‬ ‫מהלכים שם, וכל מדותיהם היו באופנים אחרים, כי על כן בדברים הנוגעים אל‬ ‫המשנה פירשו לתלמידיהם במדה של תורה, הידועה ומוסכמת, ואי אפשר לטעות‬ בדבריהם‪.‬‬

‫והלל אף שדבריו אלה אמר בארץ ישראל בכל זה אמר גם שם הלשון‬ ‫הזה עצמו מפני שחייב אדם לאמר בלשון רבו‪

והדברים פשוטים ומבארין את עצמן‪.

‫אבל אין דעתם של שמעיה ואבטליון כן וכמו שבא במשנה "וחכמים‬ ‫אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה עד שבאו שני גרדיים משער האשפות‬ ‫שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון וכו׳ וקיימו חכמים את דבריהם".‬ ‫‬‫