עמוד:משנה תורה דפוס ווארשא-ווילנא כרך ראשון 2.pdf/135

הדף הזה לא עבר הגהה

הלכות עירובין
מצוַת עשה אחת, והיא מדברי סופרים ואינה מן המנין:
וביאור מצוה זו בפרקים אלו:
פרק ראשון

א חצר שיש בה שכנים הרבה כל אחד מהם בבית לעצמו דין תורה הוא שיהיו כולן מותרין לטלטל בכל החצר ומבתים לחצר ומהחצר לבתים מפני שכל החצר רשות היחיד אחת ומותר לטלטל בכולה. וכן הדין במבוי שיש לו לחי או קורה שיהיו כל בני המבוי מותרים לטלטל בכולו ומחצרות למבוי וממבוי לחצרות שכל המבוי רשות היחיד הוא. וכן הדין במדינה שהיא מוקפת חומה גבוהה עשרה טפחים שיש לה דלתות וננעלות בלילה שכולה רשות היחיד היא. זה הוא דין תורה:

ב אבל מדברי סופרים אסור לשכנים לטלטל