גם נביא עמך לילה אע"פ שכשל כסהו כלילה ואומרים לו הכבד ושב בביתך וכן כל תלמיד חכם שנתחייב נידוי אסור לבית דין לקפוץ ולנדותו במהרה אלא בורחין מדבר זה ונשמטין ממנו וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם אף על פי שנמנין להלקותו אם נתחייב מלקות ואפילו מכת מרדות נמנין עליו להכותו.
ב וכיצד הוא הנידוי אומר פלוני יהא בשמתא ואם נידוהו בפניו אומר לו פלוני זה בשמתא והחרם אומר לו פלוני מוחרם וארור בו אלה בו שבועה בו נידוי:
ג וכיצד מתירין הנידוי או החרם אומר לו שרוי לך ומחול לך ואם התירוהו שלא בפניו אומר לו פלוני שרוי לו ומחול לו:
ד מהו המנהג שינהוג המנודה בעצמו ושנוהגין עמו מנודה אסור לספר ולכבס כאבל כל ימי נידויו ואין מזמנין עליו ולא כוללין אותו בעשרה לכל דבר שצריך עשרה ולא יושבין עמו בארבע אמות אבל שונה הוא לאחרים ושונין לו ונשכר ושוכר ואם מת בנידוי בית דין שולחין ומניחין אבן אל ארונו כלומר שהן רוגמין אותו לפי שהוא מובדל מן הציבור ואין צריך לומר שאין מספידין אותו ואין מלוין את מטתו:
ה יותר עליו המוחרם שאינו שונה לאחרים ואין שונין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא ישכח תלמודו ואינו נשכר ואין נשכרין לו ואין נושאין ונותנין עמו ואין מתעסקין עמו אלא מעט עסק כדי פרנסתו:
ו מי שישב בנידוי שלשים יום ולא בקש להתירו מנדין אותו שניה ישב שלשים יום אחרים ולא בקש להתירו מחרימין אותו:
ז בכמה מתירין הנידוי או החרם בשלשה אפילו הדיוטות ויחיד מומחה מתיר הנידוי או החרם לבדו ויש לתלמיד להתיר הנידוי או החרם ואפילו במקום הרב:
ט שלשה שנידו והלכו להן וחזר זה מדבר שנידהו בגללו באין שלשה אחרים
