שבקרקע לא עשה כלום שאין המים שאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה:
ו כל הנוטל ידיו צריך להזהר בארבעה דברים. במים עצמן שלא יהיו פסולין לנטילת ידים ובשיעור שיהיה בהן רביעית לכל שתי ידים ובכלי שיהיו המים שנוטלין בהן בכלי ובנוטל שיהיו המים באין מכח נותן:
ז ארבעה דברים פוסלין את המים שינוי מראה וגלוי ועשיית מלאכה בהן והפסד שמונע את הבהמה מלשתות מהן כיצד מים שנשתנו מראיתן בין בכלים בין בקרקעות בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומן הרי אלו פסולין וכן אם נתגלו גלוי האוסר אותן משתייה נפסלו לנטילת ידים:
ח כל מים שנעשה בהן מלאכה נעשו שופכין ופסולין לנטילת ידים כיצד מים שאובין שהדיח בהן כלים או ששרה בהם פתו וכיוצא בזה בין בכלים בין בקרקעות פסולין לנטילת ידים הדיח בהן כלים מודחין או חדשים לא פסלן מים שהנחתום מטבל בהן את הכעכים פסולין ושהוא חופן מהן בשעת לישה כשרים שהמים שבחפניו הן שנעשו בהן מלאכה אבל המים שחפן מהם הרי הן בכשרותן:
ט וכל מים שנפסלו משתיית כלב כגון שהיו מרים או מלוחים או עכורין או ריח רע עד שלא ישתה מהן הכלב בכלים פסולין לנטילת ידים ובקרקעות כשרים להטביל חמי טבריא במקומן מטבילין בהם את הידים אבל אם נטל מהן בכלי או שהפליג מהן אמה למקום אחר אין נוטלין מהן לא ראשונים ולא אחרונים מפני שאינן ראויין לשתיית
