ועבדים וקטנים מפני הפריצות אבל נשים מזמנות לעצמן או עבדים לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לנשים ולא לאנשים מפני שהוא ספק והטומטום אינו מזמן כלל קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ואע"פ שהוא כבן שבע או כבן שמונה ומצטרף בין למנין שלשה בין למנין עשרה לזמן עליו והעכו"ם אין מזמנין עליו:
ח אין מזמנין אלא על מי שאכל כזית פת ולמעלה שבעה שאכלו פת ושלשה אכלו עמהן ירק או ציר וכיוצא בהן מצטרפין לזמן בשם והוא שיהיה המברך מאוכלי הפת אבל ששה שאכלו פת וארבעה ירק אין מצטרפין עד שיהיו אוכלי הפת רוב הניכר במה דברים אמורים בעשרה אבל בשלשה צריך שיאכלו כל אחד ואחד מהן כזית פת ואח"כ מזמנין:
ט שנים שאכלו וגמרו מלאכול ובא שלישי ואכל אם יכולין לאכול עמו כל שהוא ואפילו משאר אוכלין מצטרף עמהן וחכם גדול שבמסובין הוא שמברך לכולן אע"פ שלא בא אלא באחרונה:
י שלשה שאכלו כאחד אינן רשאין ליחלק וכן ארבעה וכן חמשה וששה יש להם ליחלק עד עשרה מעשרה ולמעלה אינם רשאים ליחלק עד עשרים שכל זמן שיחלקו ותהיה ברכת הזימון לכל חלק וחלק כזימון הכל יש להם ליחלק:
יא שלשה בני אדם שבאו משלש חבורות של שלשה שלשה אינן רשאין ליחלק ואם כבר זימן כל אחד ואחד מהן בחבורה שלו רשאין ליחלק ואינן חייבין בזימון
