פרק עשירי
א נמצאת למד שעשרים דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ספר תורה ואם נעשה בו אחד מהן הרי הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות ואין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים ואלו הן:
(א) אם נכתב על עור בהמה טמאה
(ב) שנכתב על עור בהמה טהורה שאינו מעובד
(ג) שהיה מעובד שלא לשם ספר תורה
(ד) שנכתב שלא במקום כתיבה על הגויל במקום בשר ועל הקלף במקום שיער
(ה) שנכתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף
(ו) שנכתב על דוכסוסטוס
(ז) שנכתב בלא שירטוט
(ח) שנכתב בלא שחור העומד
(ט) שנכתב בשאר לשונות
(י) שכתבו אפיקורוס או כיוצא בו משאר פסולין
(יא) שכתב האזכרות בלא כוונה
(יב) שחסר אפילו אות אחת
(יג) שהוסיף אפילו אות אחת
(יד) שנגעה אות באות
(טו) שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת בין בעיקר הכתיבה בין בנקב בין בקרע בין בטשטוש
(טז) שהרחיק או שהקריב בין אות לאות עד שתראה התיבה כשתי תיבות או שתי תיבות כתיבה אחת
(יז) ששינה צורת הפרשיות
(יח) ששינה צורת השירות
(יט) שכתב בשאר הכתב כשירה
(כ) שתפר היריעות בלא גידי טהורה ושאר הדברים למצוה לא לעכב:
ב ס"ת כשר נוהגין בו קדושה יתירה וכבוד גדול ואסור לאדם למכור ספר תורה אפילו אין לו מה יאכל ואפילו היו לו ספרים רבים ואפילו יש ליקח בו חדש לעולם אין מוכרין ספר תורה אלא לשני דברים שילמוד תורה בדמיו או שישא אשה בדמיו והוא שלא יהיה לו דבר אחר למכור:
ג ספר תורה שבלה או שנפסל נותנין אותו בכלי חרש וקוברין אותו אצל תלמידי חכמים וזו היא גניזתו מטפחות ספרים שבלו עושין אותן תכריכין למת מצוה וזו היא גניזתן:
ד תיק שהוכן לספר תורה והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה אף על פי שהספר בתוך התיק וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה והונח עליו ספר תורה הכל תשמישי קדושה הן
