עמוד:משנה תורה דפוס ווארשא-ווילנא כרך ראשון 1.pdf/139

הדף הזה לא עבר הגהה

ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום בלילה, שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. וקריאת שלש פרשיות אלו על סדר זה הוא הנקרא קריאת שמע:

ד הקורא קריאת שמע כשהוא גומר פסוק ראשון, אומר בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וחוזר וקורא כדרכו ואהבת את ה' אלהיך עד סופה. ולמה קורין כן מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על יחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו. ושאל אותם ואמר להם בני שמא יש בכם פסולת מי שאינו עומד עמי ביחוד השם, כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה. ענו כולם ואמרו לו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כלומר שמע ממנו אבינו ישראל ה' אלהינו ה' אחד. פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה:

ה כשהקורא קורא קריאת שמע מברך לפניה ולאחריה. ביום מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה ובלילה מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה:

ו ברכה ראשונה שלפניה ביום יוצר אור ובורא חשך וכו' וברכה שנייה אהבת עולם אהבתנו. ושל אחריה אמת ויציב. וברכה ראשונה שלפניה בלילה מעריב ערבים וכו' שנייה לה אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת כו'. וברכה ראשונה של אחריה אמת ואמונה שנייה לה השכיבנו:

ז ברכה ראשונה שלפניה בין ביום בין בלילה פותח בה בברוך וחותם בה בברוך ושאר ברכותיה חותם בכל אחת מהן בברוך ואין להם פתיחה. ברכות אלו עם שאר כל הברכות הערוכות בפי כל ישראל עזרא ובית דינו תקנום. ואין אדם רשאי לפחות מהן ולא להוסיף עליהן מקום שהתקינו לחתום בברוך אינו רשאי שלא לחתום ומקום שהתקינו שלא לחתום אינו רשאי לחתום. מקום שהתקינו שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח ומקום שהתקינו לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה