כל שישנו בבל תשחית ישנו בבל תקיף, ואשה שאינה בבל תשחית לפי שאין לה זקן, אינה בבל תקיף. לפיכך העבדים הואיל ויש להם זקן אסורין בהקפה:
ג כל מצות לא תעשה שבתורה אחד אנשים ואחד נשים חייבים חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל יטמא כהן למתים. וכל מצות עשה שהיא מזמן לזמן ואינה תדירה נשים פטורות, חוץ מקידוש היום ואכילת מצה בלילי הפסח ואכילת הפסח ושחיטתו והקהל ושמחה שהנשים חייבות:
ד טומטום ואנדרוגינוס הרי הן ספק, נותנין עליהן חומרי האיש וחומרי האשה בכל מקום, וחייבים בכל, ואם עברו אינם לוקין:
ה אע"פ שהאשה מותרת לגלח פאת ראשה הרי היא אסורה לגלח פאת ראש האיש, ואפילו קטן אסור לה לגלח לו פאה:
ו ופאה זו שמניחים בצדעים לא נתנו בו חכמים שיעור, ושמענו מזקנינו שאינו מניח פחות מארבעים שערות.
ומותר ללקט הפאות במספריים. לא נאסר אלא השחתה בתער:
ז דרך כהני עובדי כוכבים היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן. וחמש פאות יש בו -- לחי העליון ולחי התחתון מימין, וכן משמאל, ושבולת הזקן. ולוקה על כל פאה ופאה. ואם נטלן כולן כאחת לוקה חמש.
ואינו חייב עד שיגלחנו בתער שנאמר ולא תשחית את פאת זקנך, גילוח שיש בו השחתה. לפיכך אם גלח זקנו במספריים פטור.
ואין המתגלח לוקה עד שיסייע.
ואשה מותרת להשחית זקנה אם יש לה שיער בזקן. ואם השחיתה זקן האיש - פטורה:
ח השפה מותר לגלחו בתער, והוא השיער שעל גב השפה העליונה. וכן השיער המדולדל מן השפה התחתונה. ואע"פ שהוא מותר. לא נהגו ישראל להשחיתו. אלא יגלח קצתו עד שלא יעכב אכילה ושתייה:
ט העברת השיער משאר
