לעבודת כוכבים ולא תיילד את הנכרית עכו"ם אבל מילדת היא בשכר משום איבה והנכרית עכו"ם מילדת את בת ישראל ומניקה את בנה ברשותה כדי שלא תהרגנו:
יז ההולכין לתרפות עכו"ם אסור לשאת ולתת עמהן והבאים מותרין והוא שלא יהיו קשורין זה בזה שאם היו קשורין שמא דעתן לחזור ישראל ההולך לתרפות עכו"ם בהליכה מותר לשאת ולתת עמו שמא יחזור בו ובחזירה אסור ישראל מומר בין בהליכה בין בחזירה אסור:
יח ישראל שהלך ליריד של עכו"ם בחזירה אסור לשאת ולתת עמו שמא עכו"ם מכר להן שם ודמי עכו"ם ביד ישראל אסורים בהנאה וביד עכו"ם מותרין בהנאה ומפני זה נושאין ונותנין עם עכו"ם הבא מן התרפות של עכו"ם ואין נושאין ונותנין עם ישראל הבא מן התרפות ההוא ולא עם ישראל מומר לא בהליכתו ולא בחזירתו:
פרק עשירי
א אין כורתין ברית לשבעה עממין כדי שנעשה עמהן שלום ונניח אותם לעבוד עכו"ם שנאמר לא תכרות להם ברית אלא יחזרו מעבודתם או יהרגו ואסור לרחם עליהם שנאמר ולא תחנם לפיכך אם ראה מהם אובד או טובע בנהר לא יעלנו ראהו נטוי למות לא יצילנו אבל לאבדו בידו או לדחפו לבור וכיוצא בזה אסור מפני שאינו עושה עמנו מלחמה במה דברים אמורים בשבעה עממין אבל מוסרי ישראל (והאפיקורוסין) [והמינים] מצוה לאבדן ביד ולהורידן עד באר שחת מפני שהן מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי ה' כישוע הנוצרי ותלמידיו וצדוק ובייתוס ותלמידיהם (משלי י, ז) "שם רשעים ירקב":
ב מכאן אתה למד שאסור לרפאות עכו"ם אפילו בשכר ואם היה מתיירא מהן או שהיה חושש משום איבה מרפא בשכר אבל בחנם אסור וגר תושב הואיל ואתה מצווה להחיותו מרפאים אותו בחנם:
ג אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה ואין שכונה פחות משלשה ואין משכירין להם שדות ובסוריא משכירין להם שדות ומפני מה החמירו בשדה מפני שיש בה שתים מפקיעה מן המעשרות ונותן להם חנייה בקרקע
