באותן השלשה ימים הרי זה מותר בהנאה והנושא ונותן ביום חגם עמהן הרי זה אסור בהנאה:
ב ואסור לשלוח דורון לגוי ביום אידו אלא אם כן נודע לו שאינו מודה בעבודת כוכבים ואינו עובדה וכן גוי ששלח דורון לישראל ביום חגו לא יקבלנו ממנו ואם חשש לאיבה נוטלו בפניו ואינו נהנה בו עד שיודע לו שזה הגוי אינו עובד כוכבים ואינו מודה בה:
ג היה אידן של אותן עכו"ם ימים הרבה שלשה או ארבעה או עשרה כל אותן הימים כיום אחד הן וכולן אסורין עם ג' ימים לפניהן:
ד הנוצרים עובדי עבודה זרה הם ויום ראשון הוא יום אידם לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם:
ה יום שמתכנסין בו עובדי כוכבים להעמיד להן מלך ומקריבין ומקלסים לאלהיהם יום חגם הוא והרי הוא כשאר חגיהם אבל עובד כוכבים שעושה הוא חג לעצמו ומודה לכוכב שלו ומקלסו ביום שנולד בו ויום תגלחת זקנו או בלוריתו ויום שעלה בו מן הים ושיצא מבית האסורים ויום שעשה בו משתה לבנו וכיוצא באלו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד וכן יום שימות להן בו מת ויעשוהו חג אותם העושים אסורין אותו היום וכל מיתה ששורפין בה כלים ומקטרים קטורת בידוע שיש בה עבודת כוכבים אין יום החג אסור אלא לעובדיה בלבד אבל אותם
