עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/21

הדף הזה לא עבר הגהה


── 16 ──



הכפר דורגעלי (Дургели); הכפר דזשענגוטאיי (Дженгутай)

מן העיר דעשלאגאר שמתי דרכי בחזרה אל הכפר פאַראַול הנזכר למעלה, ומשם נטיתי לצד שמאל על ידי הנחל מאָנאַס-אָזען ובאתי אל הכפר דורגעלי, הדרך היתה יבשה וטובה, כי בימי גשמים קשה מאוד ללכת מפני רוב הטיט והחמר הרך והעמוק.

הכפר דורגעלי הוא אחד הכפרים הגדולים בחבל הארץ הזאת, בו ימצאו 819 חצרים של קומיקים, 32 חצרים של ישראל בס"ה 851 חצרים, 2011 זכרים 1892 נקבות של קומיקים; 86 זכרים, 89 נקבות של ישראל, ביחד 2097 זכרים, 1981 נקבות, בס"ה 4078 נפש אדם.

היהודים היושבים בכפר הזה מדברים בשפת פרס קדומה [1], ועם התושבים בשפת הקומיקית, אחדים מהם יודעים גם בשפת אַוואַרים (по аварски). החכמים (грамотные) שלהם ידברו גם בלשון הקודש, וכותבים אגרותיהם בשפת פרס ובכתב אשורית. הרב שלהם הוא השוחט והבודק והמוהל והחזן וגם המלמד לילדיהם, בבית הספר היו בזמני רק עשרה תלמידים. בית תפלה מיוחד אין להם, ויתפללו בבית אחד אשר הם שוכרים מן המושלמנים בעד שכר קצוב לשנה. את רבניהם או חכמיהם יבחרו מתוכם, או יקחו להם רב ממקום אחר, ויתנו לו שכירות מכל בית שני רו"כ לשנה. מלבד מההכנסה מן מילות, חתונות ומתים יהיה לו עוד אַ רו"כ בערך מכל בית לשנה, גם יקבל לפעמים מתנות מאתם לפני החגים כמו מיני אוכל ומלבושים שונים. כל הדברים הקטנים ישפוט הרב בעצמו, וכל הדברים הקשים יביאו אל הרב הגדול והכולל היושב בעיר דערבענט, אשר ישמעו כולם לדבריו. מנהגיהם, דתיהם ותפלותיהם הכל כמו אצל אחיהם אשר בעיר טעמיר-כאן-שורא.

לפי הקבלה אשר בידי היהודים באו אבותיהם לארץ דאגעסטאן מארץ פרס, באיזה זמן אינם זוכרים, ונתישבו בכפר מאדזשאליס אשר בפלך קאייטאַג-טאַבאַסאַראַן, המסים הגדולים אשר הניחו עליהם שרי הארץ ההיא לא יכלו שאת, ויבאו אל השר עלי עלי-שולטאן-כֿאן או בעק (Али-Султанъ-ханъ Ьекъ Мехтулинскій, לפני 1797 בערך) ויספרו לו את סבת צאתם ממאַדזשאַליס, ויבקשו ממנו שיתן להם מקום מושב בארצו, ושיהיה להם למגן ולמחסה. השר עלי-שולטאן-בעק פנה אל בקשתם, ויתן להם כברת ארץ בכפר דורגעלי ובכפר דזשענגוטאַיי, וגם הרשיון לשבת מיוחד מן המושלמנים והניח עליהם מס שלשה רו"כ מכל בית ובית לשנה, אלה אשר יזרעו עשב הטבאק ויעבדו גם עורות ישלמו חמישה רו"כ מכל בית ובית לשנה ושלשה עורות סאַפֿיאַן וארבע ליטרות טאבאק להנוקערים (למשרתיו), אח"כ היה המס הזה עליהם למשא, ויבקשו את השר אכֿמעד-כֿאן ממעכֿטי (Ахмедъ-Ханъ Мехтулинскій) בן האַסאַן-כֿאן (Гасан-Ханъ) נכד עלי-שולטאן-כֿאן או בעק הנזכר, שיעשה הנחה להם במסים, ושיקח מהם רק חמשה רו"כ מכל בית לשנה, ולא ידרוש עוד מסים אחרים (באיזה שנה בקשו היהודים ממנו את הבקשה הזאת לא ידוע, רק זאת ידוע שממשלת אכֿמעד-כֿאן היתה משנת 1824 עד שנת 1843), ויפנה אכֿמעד-כֿאן לבקשתם, והראה את טוב לבבו, ולעדות נתן להם כתב תעודה אשר הסכים על הפרטים שלהם. גוף

  1. ^ כן יכנה הנוסע את הדיאלעקט טאט הנזכר למעלה    ה.