── 7 ──
ולומד מסכת יומא, וכשמשלים ילמוד בספר הזוהר כמעט עד אשמורת הבוקר (ובאשמורת הבוקר הולך החכם ויטבול בתוך המקוה אשר באולם הבית ). אח"כ ילמד מתורה נביאים וכתובים ומן ס' הזוהר, ויאמר פזמונים שונים עד יגיע זמן תפלת שחרית. כאשר יתקבצו כולם אל בית התפלה, יתחיל הרב מכתר מלכות לר' שלמה בן גבירול, אחרי כן אומר בקשות וסליחות וזמירות ופזמונים רבים שונים של חכמי הספרדים הקדמונים אשר אינם נמצאים כלל במחזורים של האשכנזים. בעת קריאת התורה נקראים ששה אנשים אל התורה, והרב קורא בפ' אחרי מות, ואם חל בשבת קוראים שבעה, והמפטיר בפ' פנחס ומפטירים בישעיה נ"ז. ומברכים את הקיסר ומשפחתו הרמה ומתפללים מוסף. בתפלת מנחה קוראים בפ' אחרי מות, ומפטירים ביונה, ואומרים פיוטים ובקשות רבות עד סמוך לשקיעת החמה. ובעוד השמש בראשי ההרים מתחיל תפלת נעילה, ויסיים אותה קודם צאת הכוכבים, כל הפיוטים והפזמונים הרבים מוטלים על הרב החכם לאומרם, והוא יתפלל כמעט מערב עד ערב בעד כל העם הנמצאים בבית הכנסת אשר אינם יכולים להתפלל, (ובעד החולים אשר ימצאו בבתיהם ובעד אלה הנמצאים בבית האסורים) והוא מוציא את כולם, מלבד אלה אשר יכולים להתפלל הם יתפללו בעצמם, והיה כי יאריך להם הזמן, יוצאים הם לשוח על שעות אחדות בחוצות או בשדות בסביבות העיר, ויבואו בחזרה אל בית הכנסת, אלה הולכים לשוח ואלה חוזרים וכן כל היום (פעם באתי אל בית תפלתם וראיתי בעיני כי אנשים אחדים הציעו מצעות על קרקע החצר, וישבו להשתעשע בכדורים על ביליאַרד קטן, ואחדים שחקו בשחוק העצמות) למען יעבור להם הזמן במהרה, כי כלם מתענים מקטן ועד גדול. אחרי תפלת נעילה יתקעו תרועה גדולה בשופר ויתפללו ערבית, והולכים לבתיהם לשלום בשמחה רבה כליל התקדש חג.
בחג הסכות יעשו סכות נחמדות ומפארים אותן במצעות ויריעות, לולבים ואתרוגים מביאים להם יהודים ממדינת מאָזאַנדאָראַן אשר בארץ פרס, או הם מקבלים אותם מארץ רוסיא. אחר התפלה בצאתם מן בית הכנסת הולך כל אחד לחבירו לברכו ברכת החג, האחד אומר: „מועדים לשמחה“, והשני יענה: „חגים וזמנים לששון.“ וכל אחד מכבד את חבירו במיני מאכל ומגדים ופירות וביין ושכר ואוכלים ושותים ושמחים בכל החג.
בליל הושענא רבה בבית הכנסת אומרים הם (מי שיכול) כל משנה תורה וכל ספר תהלים, ובין כל ספר וספר יאמרו פזמונים, ואחר כל פזמון ופזמון תפלה קצרה, ומרבים בנרות בבית הכנסת, ואומרים סליחות ומתפללים תפלת שחרית בעלות השחר, ואומרים הושענות והולכים בהקפות שבעה פעמים, ומחזירים את ספרי התורות למקומם, ותוקעים ת'ש'ר'ת, ת'ש'ת, ו'ת'ר'ת, ואח"כ חובטים את הערבות.
בשמיני עצרת בלילה אחר ערבית הולכים בהקפות כמו אצל יהודי רוסיא, הנשים לא תבאנה אל תוך בית התפלה כי אם עומדות בעזרת הנשים ומביטות תוך החלונות, ופניהן מכוסות בצעיפים ובמטפחות. אנשים עומדים סביב קירות הבית שורות שורות מסביב, והנערים והילדים עומדים באגודה אחת באמצע בית הכנסת, ונושאי ספרי התורה הולכים ומקיפים את אגודת הילדים, ואחרי כל הקפה והקפה אומרים תפלות ופיוטים ובקשות שונות, אשר לא תמצאנה בסדרי תפלות של יהודי אשכנז, וכולם ירקדו ויפזזו עם ספרי התורות בקול שירים מוזרים שלהם,
