עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/11

הדף הזה לא עבר הגהה


── 6 ──


הקראי [פירקאוויץ]. ומוכרים את העליות בשבת ומועדים כמו אצל האשכנזים, והכסף הוא לצרכי בית התפלה. אחרי קריאת התורה וההפטורה לוקח המוציא את ספר התורה וסוגר את התיק והולך וסובב בהקפה אחת, וכל העם עומדים בעגול ומנשקים אותו, והמוציא משים אותו בתוך ההיכל ומכסה את הארון בהפרכת. אלה מן הזקנים אשר אינם יכולים לקרוא בספר, והיה כי יאריך להם הזמן של תפלה, ישנו בשינה ותנומה נעימה, הנשים אינן יודעות להתפלל כלל, ואין להתפלא אחרי שגם הזכרים רובם אינם יודעים ואינם יכולים לקרא בספר. עזרת הנשים היא באולם הבית אצל החלונות. בתפילת י"ח בלחש יעמדו אלה מהם אשר יכולים להתפלל, ואלה אשר אינם יכולים להתפלל יושבים על הרצפה. בחזרת הש"ץ יעמדו האנשים אשר אינם יכולים להתפלל, ואלה אשר יתפללו יושבים על הרצפה. אלה ואלה בזמן העמידה אינם מתנועעים בגופם כעומדים לפני המלך, רק שפתותיהם נעות וקולם לא ישמע. כולם עומדים ברגלים יחפים או בפזמקאות בבית התפלה, ומנעליהם וסנדליהם יעמידו באולם הבית. רבים מהם ראיתי כשיבואו אל בית הכנסת, ישתחוו ברתת ויראה אל מול ההיכל, ואינם מדברים איש עם רעהו בעת התפלה. זמן תפלתם בחול, בשבת ויום טוב הוא בעלות השחר. עת אשר היתי בטעמיר-כאן-שורא בפעם הראשונה משנת 1861 עד 1864, היתי כמה וכמה פעמים בבית תפלתם ואספר מה שראיתי ממנהגיהם בימי מועדיהם, שמחותיהם ואבליהם.

בראש השנה יבואו כולם מקטן ועד גדול אל בית התפלה בבוקר בעלות השחר, ואומרים מזמורים, בקשות ופיוטים של הספרדים מעט מזעיר ותוקעים שלשים קולות בשופר, ובתפלת שחרית ומוסף בשני הימים בחזרת הש"ץ אין להם פיוטים ובקשות כלל, רק לפני ועל המדינות בו יאמר בחזרת הש"ץ אומרים הם ונתנה תקף בלבד. לכן משלימים הם את תפלתם במהרה, ואינם נוהגים לבכות בראש השנה. ביום הראשון אחר תפלת מנחה נוהגים ללכת לתשליך.

את צום גדליהו יצומו כולם ואומרים סליחות ופיוטים אחדים בתפלה.

בערב יום הכיפורים, באשמורת הבוקר, אחר הסליחות נוהגים לשחוט כפרות בעד נפשותיהם, זכר לזכר ונקבה לנקבה, וילקו מלקות (ארבעה פעמים) לפני המנדה והולכים להתפלל מנחה אל בית הכנסת. לפנות ערב אחר הסעודה כאשר ילכו אל בית הכנסת, יקחו עמהם נרות של שעוה עבים וגדולים, קאנדיל בלשונם, והזקנים יביאו עמהם גם הכרים והכסתות (בעט-צייג) שלהם, למען הציע אותם על רצפת הבית, לשבת ולשכוב עליהם כל הלילה וכל היום. הנשים תבואנה אל אולם הבית וכולן מכוסות בצעיפים ומטפחות, ועומדות אצל החלונות, בבית התפלה מוציאים את ספרי התורות ואומרים תפלות ובקשות אחדות, אחרי כן פותחים הארון והחכם אומר שלשה פעמים כל נדרי בלא נגון, אחרי כן אומר ברשות מורי ורבותי ויברך ברכת שהחינו, ואחרי כן אומרים מס' הזוהר דף קמ"ג ע"א קם ר' שמעון על רגליו, וכו', ואח"כ אומר הרב: הנותן תשועה למלכים ויברך את בית הקיסר וכל משפחתו הרמה, ויברך במי שבירך את כל הקהל, ואחרי כן יברך את כל החתנים במי שבירך, ומחזירים הספרים למקומם, ואומרים מזמור לדוד הבו לה' וכו', ומתפללים ערבית ואומרים סליחות ופיוטים ותהלים. מי שרוצה ללכת לבית ילך. ומי שרוצה להשאר כל הלילה בבית הכנסת, ישנים על הכרים והכסתות אשר הביאו לשם והחכם יושב