עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/10

הדף הזה לא עבר הגהה


── 5 ──


להבינם, ואת שפת יהודי רוסיא אינם מבינים מאומה. הרב או החכם שלהם ימלא מקום החזן והוא שוחט ובודק וגם מלמד לילדיהם. בית הספר שלהם ראיתי והוא כסוכה קטנה ועניה (сакля или землянка) עם חלון קטן, החכם ישב על קרקע הארץ ורגליו תחתיו, וכן גם הילדים ישבו מסביב על הארץ ורגליהם תחתיהם, ומלובשים כטשערקעסים קטנים, החכם תרגם להם את תורת משה בשפת פרס או טאַט, והתלמידים למדו אחריו בנגון הפרסיים, ובתנועת גופם כבחורי הישיבות בליטא ופולין, את הילדים הקטנים המתחילים ללמוד, ילמד אותם הרב את האלפא ביתא מתוך אותיות מרובעות אשר הוא כותב לפניהם בעצמו, כי אלפא ביתא נדפסה לא מצאתי שמה. בזמני היו מעשרים עד שלושים תלמידים בבית הספר ההוא. הנכבד בעדתם ר' יהושע בן חנכה מאָשאַײאַלאָװ נתן את בניו למלמד את ילדי היהודים ילידי רוסיא, ושם בין הנערים למדו לדבר שפה אשכנזית לא נקיה, המדוברת בארץ רוסיא, וישמח למאוד, באשר בניו יכולים לדבר כיהודי רוסיא, כמו בליטא ופולין ישמחו רבים כאשר ילדיהם ידברו צרפתית.

מן הרבנים הגדולים שלהם, אמר לי הרב דפה, היה הרב הגדול והמורה צדק ר' אליהו בן מישאל מזרחי בדרבנד (Дербентъ) וכל הרבנים אשר מן העיר קובא עד העיר נאלטשיק כולם שמעו לדבריו, אחרי מותו היה רב בשורא ר' אברהם בן חנוך וזה חמש שנים אשר הלך לעולמו. ועתה בדברים קטנים יבואו היהודים מסביבות להרב אשר בטעמיר-כאן-שורא, והדברים הגדולים מביאים ומגישים לפני הרב הגדול והכולל אשר בעיר דערבענט.

בית התפלה

בבית התפלה שלהם עומד ארון העדות במערב, לצד ימינו עומד העמוד אשר שם עומד הרב בעת תפילתו. לצד שמאלו שלחן אשר עליו קוראים בתורה, ובימה לא היתה אז בבית. ספסלים ארוכים וצרים יקיפו את קירות הבית מסביב. וכל העם יושבים על היריעות ועל המצעות (דיוואנע) אשר על רצפת הבית, ורגליהם תחתיהם ושומעים את התפלה מפי הרב, יען כי רובם אינם יודעים לקרוא בספר, ואלה אשר יכולים, יתפללו בעצמם מתוך ספרי התפלות שלהם. הרב או החכם יתפלל בלא ניגון, וכל העם עונים אחריו אמן. סדרי תפלותיהם בימי חול ושבת ושלש רגלים ור"ה ויו"כ, הם כמנהג קהלות הספרדים שבקונסטאנטינא ומדינות מזרח ומערב איטאליא, ונוסח התפלות מהרב הגדול חיים יוסף דוד אזולאי המכונה חיד"א, מדפוסי וויניציא וליוורנו. ספר התורות שלהם מונחים בארגז או בתיק של עץ. בעת קריאת התורה יכבדו את אחד הנכבדים בפתיחת הארון, ומוציא את ספר התורה ונושאו פעם אחת בהקפה, וכל העם כקטן ועד כגדול עומדים בעגול מסביב, ונושקים את הספר פעמים רבות, אחרי כן פותח המוציאו לעיני כל העם והרב מראה באצבעו את מקום התחלת הפרשה, וכולם קוראים בקול גדול בהברה ספרדית, וזאָט הטאָאָרא (וזאת התורה) וכו', התו רפה לא יבטאו בשפתם, כהנים ולוים לא ימצאו בקרבם, לכן מכבדים הם תמיד בפרשה כהן ולוי את הנכבדים שלהם, או את האורח אשר יבא אליהם. הרב קורא בתורה בלא נגון הטעמים ובלא דקדוק הלשון, כי אין לשום אחד מהם ידיעה בדקדוק כלל וקוראים שבעה קרואים לס"ת, ולא חמישה כמו שכתב