רבנו נסים) קח נא ס' התשובות שלו או, ס' עבודת הקדש שהביא דבריו (בחלק העבודה פרק י"ג) ותראה.
ואקח ס' שו"ת ריבש, ויקרא האיש לפני בתשובה קנ"ז: וכבר קרה לי בהיותי בסרקוסטא שבא לשם החכם הישיש דון יוסף בן שושאן אשר כבר ראיתי אותו בבלנסיאה, והוא היה חכם בתלמוד וראה בפילוסופיא והיה מקובל וחסיד גדול ומדקדק במצות וביני ובינו היתה אהבה וחשק גדול ופעם אחת שאלתי לו איך אתם המקובלים בברכה אחת מכוונים לספירה ידועה ובברכה אחרת לספירה אחרת ועוד הכי יש אלהות לספירות שיתפלל אדם להן וענה לי חלילה שתהיה התפלה כי אם לשם יתברך עלת העלות אבל הדבר הזה כמו מי שיש לו ריב ושואל מן המלך שיעשה לו דין יבקש ממנו שיצוה אל היושב על המשפט שידין לו לא שיצוה זה אל הסוכן הממונה על האוצרות כי תהיה שאלתו בטעות וכן אם ישאל מן המלך שיתן לו מתן לא יאמר לו שיצוה אל השופט אבל שיצוה אל הסוכן וכן אם ישאל ממנו יין יבקש שיצוה זה לשר המשקים ואם ישאל לחם יאמר לשר האופים לא בהפך זה כך הוא בענין התפלה שהיא לעולם לעלת העלות אלא שמכוין המחשבה להמשיך השפע לאותה ספירה המתיחסת לאותו דבר שהוא מבקש עליו כמו שתאמר שבברכת על הצדיקים יכוין לספירה הנקראת חסד שהיא מדת רחמים ובברכת המינין יכוין לספירה הנקראת גבורה שהיא מדת הדין והקש על זה. זה באר לי החסיד הנז' מכונת המקובלים והנה טוב מאד אמנם מי מכניס אותנו בכל זה הלא טוב להתפלל סתם לשם יתברך בכונה והוא ידע באיזה דרך ישלים המבוקש כמאמר הכתוב גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה וזה מה שאמר הרב הגדול רבי שמשון דקינון ז"ל שהזכרתי למעלה וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא וכ', ע"כ דברי הרי"בש בתשובה.
המחבר:הנני רואך בך מדת המסיתים, כי עקבה באת אלי להראות לי שרבנו נסים היה אומר בהרבה יותר מדי תקע עצמו הרמב"ן להאמין בחכמת הקבלה, ושרי"בש היה אומר שאין לנו צורך לכוין בתפילתנו אל הספירות.
