עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/84

הדף הזה לא עבר הגהה

‫רנז

דבר כל הראשונים בהקבלה והדרשות


והוא גם נ"מ גם לר׳ מאיר דהא באין בו בשר גידין ועצמות דאין כאן אבר מן החי טהור גם לר׳ מאיר.

ודברי הרמב"ם יוצאים מפורשים גם מחולין ד׳ ע"ו לפי הגירסא שלפנינו שנראה שהיתה גם גירסת הרמב"ם, דשם נאמר:

״הנהו גידין רכין דאתו לקמיה דרבא‬ ‫אמר רבא למאי ניחוש להו חדא דאמר ר׳ יוחנן גידין שסופן להקשות נמנין עליהן בפסח ועור התורה חסה על ממונם של ישראל אמר ליה רב פפא לרבא ריש לקיש ואיסורא דאורייתא ואת אמרת וכו'״.

אבל בריש הסוגיא בא שם בגמ' ״אמר רב יהודה אמר רב אמר ר׳ חייא למטה למטה מן הארכובה למעלה למעלה מן הארכובה באיזו ארכובה אמרו וכו' רב פפא מתני הכי אמר רב יהודה אמר רב אמר ר׳ חייא למטה למטה מן הארכובה ומצומת הנידין וכו׳״.

ורש"י ז"ל כתב שם ״וכלישנא קמא דרב עבדינן לחומרא ולמעלה מארכובה התחתונה כל מקום שיחתך טרפה וכן ניטל צומת בלא רכובה".

וכתב עליו הר"ן ״ורבינו יונה הביא ראי׳ לדבריו מדאמרינן לקמן בגמ׳ הנהו גידים הרכים דאתו לקמיה דרבא כלומר שהי׳ נשבר העצם ואותן גידים הרכים חופין אותו וכו׳ והרי אותם גידים לא משכחת להו בעצם הקולית שאין שם גידין כלל אלא באותו עצם אמצעי אלמא דאף בעצם האמצעי כל שנשבר ואין עור ובשר חופין את רובו טריפה ולדברי הגאונים ז"ל לא משכחת לה שהרי אין טרפות בעצם האמצעי אלא מחמת צומת הגידין וליכא למימר דבההוא עובדא לא שקלו וטרו אלא להתיר עצם עצמו אבל לבהמה פשיטא להו שאפי׳ לא יהי׳ דין אותם הגידין כבשר שהבהמה כשרה דאם כן היכי אמר ליה רב פפא לרבא הא ריש לקיש ואיסורא דאורייתא והרי אבר המדולדל אינו אסור אלא משום מצות פרוש מדבריהם בלבד כדאיתא לעיל בגמ׳ בפירקין אלא ודאי לענין הכשרה של בהמה הוו שקלי וטרי ולא משכחת לה אלא אליבא דלישנא קמא דאמר דבאיזו ארכובה אמרו בארכובה הנמכרת עם הראש״.

ולפי הגירסא שלפנינו בגמ׳ דבריהם נפלאו שהביאו משקלא וטרי׳ של רבא ורב פפא ראי׳ דהלכה כלישנא קמא לפי שדברי רב פפא אי אפשר שילכו כי אם על הבהמה עצמה ולא לאבר וזה יתכן רק ללישנא קמא.

אבל הלא הלישנא בתרא רב פפא עצמו אמרה ״רב פפא מתני הכי אמר רב יהודה אמר רב אמר ר׳ חייא למטה וכו׳״.

ואם כן הדבר מבואר מעצמו שהכונה רק על האבר ולא על הבהמה.

ומפורש בדברי רב פפא לרבא "ריש לקיש ואיסורא דאורייתא״ ומבואר דאבר המדולדל אסור מדאורייתא.

ועל הדברים המפורשים האלה סמך הרמב"ם ופסק כן שזה אסור מדאורייתא(מ).


הערה (מ): ורבינו יונה והר׳׳ן ז״ל בהכרח שלא היתה גירסתס כהגירסא שלפנינו רב פפא.

ובר״ן שם לפני זה בא באמת רב פפי ולא רב פפא ומבואר שכן היתה גירסתם, אבל גירסת הרמב״ם הוא כמו שהוא בגמ' לפנינו.