הקבלה והדרשות
רמט
ואף על גב דבגמרא פי"ז דשבת ד' קכ"ה אמרינן במאי קא מיפלגי בקרא וכו' מסדר הגמרא לא חש לחאריך בתחלת מחלוקתם אלא קאמר מסקנת המחלוקת כך נראה לי בשיטה זו״.
ומאד יפלא על רבינו התוס׳ יום טוב כי מפני שני דקדוקים קלים שלא מהענין כלל הוציא דברי המשנה והגמרא מפשטן לגמרי באופנים משונים כאלה, ומעצמו עשה שני מחלקאות של ר' יהודה ורבנן, האחת מחלוקת בסברא וזו היא שבמשנתינו ואז נחלקו גם בהיסק שני — וזו שבמשנתנו נתבטלה, ונשארה במשנתנו בטעות —
כי אחר זה נחלקו בקראי ובמחלוקת זו הודה ר׳ יהודה בהיסק שני, וזו היא המחלוקת שבגמרא אף שמפורש שם בגמ׳ שהנם הולכים על דברי המשנה "אלא אמר רבא בשברי דהאי תנור קמיפלגי רתנן וכו'״.
אבל שני הדקדוקים של התוס׳ יום טוב אין להם ענין כלל, ולא נתרצו בדבריו כל עיקר.
כי מפני חפצו לתרץ את דקדוקו "ותמיהני שלא ראיתי להמפרשים שיפרשו מאי אהדרו ליה רבנן״ בא ויאמר שנחלקו גם בהיסק שני, ועל ידי זה ראה בעצמו שאין מקום לדברי ר׳ יהודה ער שכתב בעצמו "וא"ת ודקארי ליה מאי קארי ליה רהא איהו גופי׳ מודה וכו'״.
אבל כל הדקדוק אין לו מקום והמפרשים לא נכנסו להבין מאי אהדרו רבנן לפי שיחסר לנו הידיעה בהחילוקים שיש בזה איך השתמשו בהכירות האלה בנתנו על פי הבור ועל פי הדות, ואיך השתמשו בקלתות של בעלי בתים שהוא מסיקן מלמטן והקדרה בשלה מלמעלה.
ובכלל אפשר ועלינו להבין מה שבא לפנינו במשנה ולא במה שאין שם שנתת תורת כל אחד בידו.
ועיקר כל דקדוקו היינו דקדוקו השני ״ועוד קשיא לי דאם כן הא דהכא נמי בהיסק ראשון וכו׳ וגם זה לא פירשו המפרשים״.
ולא נוכל לכוון דבריו, אם על המפרשים קשי׳ לו מה תירץ, וכי דבריו שהמשנה נשנה בטעות, זה הי׳ פשוט אצל המפרשים ער שלא הוצרכו לכתוב זה.
ואם על המשנה קשי׳ ליה וכי זה הוא הפעם הראשון אשר בא בגמ׳ על דברי המשנה לא שנו אלא כך וכך וכו׳ והלא רבו מאד מקומות כאלה.
אבל האמת כי התוס׳ יום טוב עצמו לא הי׳ משים לב לדקדוקים כאלה להפוך על ידם כל דברי המשנה והגמ׳.
והוא עשה כן רק מפני שראה שבגמרא אמרו דבקראי פליגי ובמשנתנו מפורש בה ״זו היתה תשובת ר׳ יהודה בתנור שנתנו על פי הבור או על פי הדות״.
אבל הגמרא ודברי המשנה אחת הם, ודברי המשנה פרושים ומפורשים לפנינו דר׳ יהודה למד זה מדברי יסור המשנה בריש פרק זה אשר מפורש בה ״שהוא מסיק מלמטן וקדרה בשלה מלמעלה" ור׳ יהודה סבר דשניהם דמו להדדי על כן בעינן גם בזה כן, ורבנן סברי דלא דמו להדדי.
