הקבלה והדרשות
רמח
ועל דברי יסוד המשנה בא שם במשנה עצמה מחלוקת ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא:
״היו עליו כשני חצאי זיתים מטמא במשא ולא במגע דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה ר' עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה ר׳ עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן״.
ומבואר ומפורש במשנה עצמה דכל טעם ר׳ עקיבא דמטהר בשני חצאי זיתים בעור מפני שהעור מבטלן.
ובכל זה בא שם בברייתא בגמ׳ ״בנבלתם ולא בעור שיש עליו שני חצאי זיתים יכול אף במשא ת"ל והנושא יטמא דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא".
והדבר מבואר דכמו לר׳ עקיבא אין זה כי אם אסמכתא כמו שמפורש במשנה שאין זה מעיקר של דרשא דקרא, שדברי המשנה ״ומפני מה ר׳ עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן״, אף כן הוא גם לר׳ ישמעאל.
אבל התוס׳ הקשו שם על דברי הגמ׳ ״אין מאהיל וחוזר ומאהיל" וכתבו:
״ואם תאמר מאי שנא אוהל ממשא (דבמשא סבר ר׳ ישמעאל דנושא שני חצאי זיתים טמא) וי"ל דבמשא מרבינן בסמוך מיטמא דקתני יכול אף במשא כן ת"ל והנושא יטמא״.
אבל רש״י ז"ל נשמר מזה וכתב בפשיטות שם ״יכול אף הנושא ת"ל והנושא יטמא והרי זה נושא את הנבלה״ וכלשונו גם במשנה על דברי ר׳ ישמעאל ״מטמא במשא שהרי נושא כזית נבלה״.
והדברים פשוטים דכיון דזה ודאי דר׳ ישמעאל לא יסבור שהעור מבטלן אם כן מטמא במשא שהרי נושא כזית נבלה.
ועל כן גם אין מקום לקושית התוס׳ ״מאי שנא אוהל ממשא" שהרי באמת לא דמי כלל,
דבמשא כיון דאין העור מבטלן הרי נושא כזית נבלה.
אבל אהל דמי ממש למגע ולא למשא דבנוגע הלא גם כן הכונה נוגע וחוזר ונוגע שנוגע בשתיהן כאחת ידו אחת בזה וידו אחת בזה, וכן הוא גם במאהיל, כלשון הגמ׳ ד׳ קכ״ה ״מאי נוגע מאהיל" דמאהיל דמי לנוגע ולא למשא, (ועי׳ גם אהלות פ״ג משנה א).
וראיתי אחר זה שכן מפורש בר"ן בחידושיו שם שכתב גם הוא:
״ופירש נוגע וחוזר ונוגע בנוגע בשתיהן כאחת ידו אחת בזו וידו אחת בזו, ואם תאמר אי ר׳ ישמעאל ור׳ דוסא אמרו דבר אחד אלמא לר׳ ישמעאל אין מאהיל וחוזר ומאהיל, והא נושא וחוזר ונושא אית ליה במגביה שתיהן, ויש לומר וכו׳ אבל במאהיל משום שתי אהלות היא באה שדבר אחד הוא מאהיל על חצי זית זה ודבר אחד מאהיל על חצי זית זה״.
ומבואר שגם רבינו הר״ן ז"ל גם הוא לא השתמש כל עיקר לאמו־ דבמשא גזידת הכתוב דאין ספק דבסברא פליגי וכמבואר, וקושית התוס׳ תירץ בפשיטות, וכן הם גם דברי רש״י, וכמו שנתבאר.
