476
הקבלה והדרשות
הנה לנו סוגיא שלמה בכל הלשונות של דאורייתא גמור, עוד יותר מההיא דסוכה ד' ט׳ שעמדו עליה התוס׳ ונדחקו בתירוצים שונים.
ובכל זה כבר כתבו שם התוס׳ עצמם בד״ה תני ר׳ חייא:
"אם כשב הוא מקריב ולד ראשון וכו׳ והך דרשה אינה אלא אסמכתא בעלמא דהא ודאי הא דולד שני אינו קרב היינו מדרבנן שמא יגדל ממנו עדרים עדרים ובפסחים ד׳ צ״ו מוקי לה להאי לדרשא אחרינא״.
וכן הדבר גם בסוכה שם כמו שמפורש באמת במס' ביצה שם דאין זה כי אם מדרבנן.
ועוד יבואו לנו דוגמאות כאלה וכאלה רבים מאד בכל המשך דברינו.
ואחרי אשר הערנו על טענותיהם בקצרה נשובה לברר הדברים מעיקרן ומשרשן עד שלא ישאר כל ספק.
פרק ט.
ברורי הדברים.
ואמנם כן כי אך בהשתוממות אפשר לראות איך כל העוסקים בחקירה זאת עסקו רק בטענות ומענות מבחוץ ולא ראו ולא הרגישו שיש לנו בזה משנה שלמה, משנה שלמה המודיעה לנו את כל הדבר כמו שהוא.
ולא משנה מימי רבי, כי אם משנה שלמה מיסוד המשנה אשר גם ר׳ אליעזר גם ר׳ יהושע בברייתא בגמ׳ ילכו דבריהם מפורש על דברי המשנה הכוללת הזאת מיסוד המשנה.
בא לפנינו במשנה חגיגה ד׳ י׳:
״היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוים בשערה שהן מקרא (בתורה) מועט והלכות (המקובלות) מרובות הדינין והעבודות הטהרות והטומאות ועריות יש להן על מה שיסמכו והן הן גופי תורה״.
והנה כללה לנו המשנה בזה כמעט כל התורה (בנוגע לסדר זרעים יבואר לפנינו) תחת שלשה מדרגות בנוגע לדברי הכתובים והקבלה.
א) היתר נדרים הוא רק קבלה לבד ואינו אפי' בגדר של הררים התלוים בשערה.
ב) שבת והמועדות והמעילות מקרא מועט ועיקרה הלכות (קבלה).
ג) סדר נזיקין (הדינין) סדר קדשים (העבודות) סדר טהרות (הטהרות והטומאות) וסדר נשים (עריות) עיקרם לכל פרטיהם מפורש בכתוב.
וכולם יחד גם אלה שהן מקרא מועט וקבלה לכל פרטיהם, גם היתר נדרים שגם עיקרו קבלה ״הן והן גופי תורה״.
ונבאר תחלה את הבבא הראשונה דבר היתר נדרים.
על היתר נדרים אשר בא ביסוד המשנה הזאת שגם כל עיקרו אינו אלא קבלה באו על זה דברי ר' אליעזר ור׳ יהושע בברייתא בבבלי וירושלמי,
