774
רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו
והטעם עצמו ״שהלכות קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו" איזה חילוק יכול להיות בזה בין משנה לברייתא.
והירושלמי הלא יאמר מפורש ״תמן מרין הלכה כרשב"ג בכל מקום וכו׳ אמרין ובלבד במשנתנו."
אבל כל הדברים הולכים למישרים, מבארים את עצמן, ופורשים אור על כל המעשים אז.
כשנתבונן בכל דברי רשב״ג אשר באו לפנינו במשנה נראה שם דבר חדש מאד אשר לא הושם אליו לב.
והוא כי לא נמצא לו שם בשום מקום מחלוקת עם התנאים בני דורו פה אל פה.
ולא לבד שלא בא לו במשנה עמהם מחלוקת פה אל פה, או שקלא וטרי׳ יחד ככל אשר נמצא זה לכל ראשי הדור הזה יחד, כר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי, אם מפורש בשמם או שקלא וטרי׳ בין ר׳ מאיר וחכמים בין ר׳ שמעון וחכמים וכו׳ ואשר לא נמצא מכל זה דבר לרשב"ג,
כי אם שגם לא נמצא שם הדרך הפשוטה בכל מקום במחלוקת יחד ״ר׳ מאיר אומר כך ורשב"ג אומר כך" או ״ר׳ יהודה אומר כך ורשב"ג אומר כך׳׳.
כל מה שנמצא לרשב"ג במשנתנו הוא רק שבאו דבריו או על דברי יסוד המשנה, או שבאו דבריו אחר דברי התנאים ועליהם.
ב) ואמנם כי נראה עוד יותר הרבה כי רוב דברי רשב״ג במשנתנו אינם כי אם לפרש וגם במקום שדבריו לחלוק, אין זה כי אם מחלוקת עם תנאי המתיבתא בנוגע לסגנון דברי המשנה, שהוא לא יגרוס בסגנון דברי המשנה כסגנונם הם.
אבל לא שנחלק עם תנאי דורו בדרך שנחלקו הם זה עם זה במקרה הבא איך הדין לפי דברי יסוד המשנה.
וכל זה בנוגע לדבריו בהמשנה.
לא כן דבריו בהברייתות, שם רוב כל המחלקאות הנם עם רבי בנו ושם באמת מחלקותיו עמו כמחלוקאות התנאים זה עם זה.
וזה לפי שעם רבי בנו בישיבת רשב־ג נחלקו פה אל פה, ובעניני חקירות חדשות ככל דברי התנאים בדור ההוא(מט).
לא כן בהמשנה אשר דברי רבי מעטים שם מאד ,ועיקר מה שנסדר שם מדור הד.וא ,מר׳ מאיר מר׳ ידיודד .ר׳ יוסי ר׳ שמעון ר׳ אלעזר ,עמד.ם עצמם לא נחלק רשב־נ. כל דבריו מזה וכיוצא בו במשנה הוא רק מה שהוסיף על כל סידור הדברים ממה שידע דעת המתיבתא אשר רב יקרא זה ״בית דינו״.
(מט) זולתי איזה מקומות היוצאות מן הכלל שנחלק רשב״ג בברייתות עם תנאי דורו לא עם רבי בנו.
כמו מחלוקתו חולין ד' ד׳ עם אלעזר במצת כותי, ומס׳ תענית כ״ט "ואסור לספר ולכבס מר״ח עד התענית דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר כל החדש כלו אסור רשב״ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.״
וספק גדול הוא גם בזה אם נחלקו יחד או שבברייתא נקבצו דעות כולם יחד.
אבל בכל האופנים אין זה ענין למחלקאות של שאלות כוללות מתוך יסוד המשנה ועל פיה.
