ר' עקיבא וצמצום זמן ימיו הראשונים
רלב
ולבית הוועד עצמו כבר חדל ר׳ דוסא בן הרכינס לבוא כמו שהוא באמת ביבמות שם ״והי׳ הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול הי׳ ועיניו קמו מלבוא לבית המדרש״
והדבר מבואר כי עוד לפני וועד בו ביום, לפני אשר הקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיא אמר על ר׳ עקיבא זקן הדור חבירו של רבן יוחנן בן זכאי אשר ר׳ יהושע קראו בכל דבריו ״רבי״: ״אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו".
וראינו כי ר' עקיבא נשמר כל כך מפרסום והשתדל להסתתר בתוך חביון עוזו עד כי גם אחרי שלש עשרה שנה לימי שמושו לפני ר׳ אליעזר לא ידע עוד רבו המובהק מגדלו וכחו לאורייתא, וכלשון הירושלמי שם בפסחים פרק ו׳ ה"ג:
״שלש עשרה שנה עשה ר׳ עקיבא נכנס אצל ר׳ ליעזר ולא הי׳ יודע בו (ברב כחו הגדול) וזו היא תחלת תשובתו הראשונה לפני ר׳ ליעזר, אמר לו ר׳ יהושע (לר' אליעזר) הלא זה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו״.
ומזה נוכל להבין כמה שנים עברו מאז אשר עמד על רגלי עצמו עד אשר נבקע אורו כשמש בגבורתו עד אשר זקן הדור העיד עליו ״ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו״.
ובכל זה הדבר מבואר שהי׳ זה עוד לפני וועד בו ביום, ולפני אשר הקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיא.
והאם יוכל להיות ספק אחרי כל זה כי הזמנים בנדרים ד׳ נ׳ ״תרתי סרי שנין״ ועוד הפעם ״תרתי סרי שנין״, בכל אשר הנם לאו דוקא, זמנם מלפני ימי החרבן.
ועל כן הנה באמת בערך כשלש עשרה שנה אחר החרבן כבר יצא טיבו והתפשט בכל העולם.
וכל הדברים האלה אינם רק דבר פרטי בנוגע לר׳ עקיבא לבדו, כי אם דבר כללי בכל הנוגע לכל הדור הגדול הזה, ודבר כל המעשים כולם.
כי על ידי זה יוודע לנו כל צמצום זמן ראשי הדור הזה ר׳ אליעזר ר׳ יהושע ורבן גמליאל וצמצום זמן התחלת פעולותיהם.
ואם ר׳ עקיבא למד אצל ר׳ אליעזר ור' יהושע לפני החרבן, ידענו כי כבר יותר מעשרים שנה לפני החרבן כבר היו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע מראשוני ראשי הדור, ותלמידים רבים וגדולים לפניהם.
כי איך שנצמצם את זמן שני פעמים תרתי סרי שנין אשר בבבלי נדרים נ׳ (ואשר בירושלמי ואבות דר״נ הי׳ הפעם הראשון גם לשלש עשרה) וכי גם זה ודאי שנגמרו לפני ימי המלחמה כבל אשר יבואר בפרק הבא, ולפני פולמוס של אספסיאנוס,
הנה יצא לנו כי ר׳ אליעזר הי׳ אחר החרבן כבר למעלה מחמשים.
ובערך הזה הי׳ אז גם ר׳ יהושע, שהרי לפי דברי הירושלמי היו ר' אליעזר ור׳ יהושע דרדקי יחד, ובא בירושלמי מגילה פרק א׳:
״מעשה ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הוועד ונכנסו התינוקות
