754
ימי ראשי דור שלפי השמד
ואיך יכריע בשמועתו אם לא שמע זה ביבנה מפי דור הקודם, והלשון שם בד׳ מ״ב:
״ר׳ אלעזר לא על לבי מדרשא אשכחיה לר׳ אסי אמר ליה מאי אמור רבנן בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר ר׳ יוחנן הלכה כר׳ יוסי (דשרי ארוסות לינשא) מכלל דיחידאה פליג עליה אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה וכו׳ או שהיתה עקרה או זקנה או קטנה או אילונית או שאינה ראויה לילד צריכה להמתין שלשה חדשים דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד אמר ר׳ חייא בר אבא חזר בו ר׳ יוחנן אמר רב יוסף אי הדר ביה ממתניתן דכרמא הדר ביה דתניא אמר ר' ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין שלשה חדשים.״
ובתוספתא יבמות פ״ו כבר באו הדברים יחד ״הרי שהיתה רדופה וכו׳ עקרה זקנה אילונית וקטנה וכו׳ צריכות להמתין שלשה חדשים דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה מתיר להתארס ולהנשא מיד אמר ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה אני שמעתי בכרם ביבנה שכל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים״.
והאם יוכל להיות בזה ספק שבא להכריע בין ר' מאיר ר׳ יוסי ור׳ יהודה ממה ששמע וקיבל ביבנה בימי רבן גמליאל.
וכן הם גם ענין דברי ר׳ חייא בר אבא כי חזר בו ר׳ יוחנן ממה שפסק כר׳ יוסי ודלא כר' מאיר וכמו שמפרש זה רב יוסף שזה הוא שסמך על דברי ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה ששמע בכרם ביבנה כר׳ מאיר.
וכל זה יש לו ענין רק אם הכונה ששמע זה בכרם ביבנה בימי הדור הקודם דהיינו בימי רבן גמליאל וחביריו.
ורק תמהון הוא לראות דברים כאלה לאמר ״הנה מכל זה נתברר שהי׳ גם כן בימי ר׳ יהודה ור׳ יוסי וכו׳ כרם ביבנה״.
אבל הלא אם בא להכריע נגדם מדבריהם הם עצמם,
וכבר נתבאר שהיו אז ביבנה רק לפי שעה ועדין לא נוסדה ולא נתישבה המתיבתא כלל שם ולא באו כי אם יחידים מהם והלשון במס׳ ברכות ד׳ ס"ג:
״תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ נחמיה ור׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא וכו׳״,
וממי יביא ר׳ ישמעאל בן ר׳ יוחנן בן ברוקה ראי׳ משם להכריע בין ר׳ מאיר ור׳ יוסי ור׳ יהודה.
אבל כי כל החוקרים האלה הלכו בתהו לא דרך בנוגע לכל דבר הדורות האלה, ומתוך זה גם בכל דבר סדרי המעשים אז.
וכן הדבר שכל דור שלפי השמד, אף שעדין לא נחשבו לתלמידים במתיבתת יבנה ועקבותיהם לא נודעו עוד יחד עם ראשי הדור בימים ההם, שמשו בכל זה שם ושמעו וקבלו(מ), מהם אשר היו עוד צעירים, ושמשו שם על דרך ר׳ יוחנן במתיבתת רבי, ומהם אשר כבר גדלו יותר ושמשו שם על
הערה (מ): ונמצאו גם לר• יוסי דברים מיבנה כמו תוספתא בלים ב׳ם ריש שרק ייא ״אמר ר׳ יוסי מעשה שהביאו מכפר ערים לפני ר״ג וכו׳״ ובוווספתא כלים בבא בתרא פ״ה ״אמר ר׳ יוסי שאל יונתן בן חרסא א ^ גינוםר לפני זקנים ביבנה״.
