ר' עקיבא וצמצום ימיו הראשונים
רלא
ואף כי כן הדבר כמו שכבר הערנו שהשנים האלה ״שלש עשרה״ ו״תרתי סרי״ אינם דוקא,
אבל אם כן הדבר ככל טעותם של כל העוסקים בזה שפעולותיהם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הותחלו רק אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי, הנה יש לנו עוד כחמש שש שנים אשר רבן יוחנן בן זכאי חי אחר החרבן, ויש לנו יחד שלשים שנה,
ועל כן גם אם אין מספר השנים מדויק ונגרע מן הארבע ועשרים שנה חמש או גם שש שנים,
גם אז ישארו מן השלשים שנה, עשרים וארבע.
והזמן הזה אחר החרבן הוא כבר הזמן אשר גם לדברי כל החוקרים כולם כבר נסע ר' עקיבא לרומי יחד עם רבן גמליאל ר' יהושע ור׳ אלעזר בן עזריה,
אשר לדברי גרעץ הי׳ זה עוד בחיי דאמיטיאנוס, ולדברי פראנקעל וכמו שכבר בארנו הי' זה מיד אחרי מות דאמיטיאנוס כאשר מלך נערווא.
ויותר מזה שהנה בהנסיעה הזאת כבר נסע עמהם גם ר׳ אלעזר בן עזריה כי כבר הי׳ לנשיא וכבר עבר זמן הוועד של בו ביום וכל המעשים מזה.
והדבר ידוע כי גם בראשית התגלע הריב אז עוד טרם הקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיא רצו להקים את ר׳ עקיבא ובא בברכות כ"ז:
״אמרי מאן נוקים ליה נוקמיה לר׳ יהושע וכו' נוקמיה לר׳ עקיבא וכו׳ דלית ליה זכות אבות אלא וכו'".
ונראה עוד כי אף שלא הקימו את ר׳ עקיבא לנשיא בכל זה הי׳ הוא ראש המדברים בהמתיבתא גם אז, ואחרי אשר פייסו רבן גמליאל לר׳ יהושע בא שם:
״שלח להו ר׳ יהושע לבי מדרשא וכו׳ אמר להו ר׳ עקיבא לרבנן טרוקו גלי דלא ליתו כו׳ אמר ר׳ יהושע מוטב דאיקום ואיזיל אנא לגבייהו אתא טרף אבבא אמר ליה ר׳ עקיבא ר׳ יהושע(כג) נתפייסת כלום עשינו אלא בשביל כבודך למחר אני ואתה נשכים לפתחו".
ומבואר לפנינו שכל כך כבר רבה וגדלה אז רום תפארתו עד כי אף שלא הוא הי׳ הנשיא שם בכל זה הי׳ הוא שם כבר העיקר, ולמוצא פיו ייחלון, והדברים נחתכו ונעשו על פיו.
ונראה עוד גם הרבה יותר שגם עוד לפני וועד בו ביום, וטרם אשר הקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיא, כבר יצא טיבו של ר׳ עקיבא מסוף העולם ועד סופו,
אשר דבר כזה אינו נעשה בין לילה ובהכרח שכבר עמד אז על רגלי עצמו מזה שנים רבות.
הערה (כג): רבו המובהק של ר׳ עקיבא הי׳ ר׳ אליעזר, ועליו לא נמצא בשום מקום
שקרא אותו בשמו כי אם רק בשם ״רבי" לא כן לר׳ יהושע שלאחר שנתגדל ר׳ עקיבא
קראו בשמו.
ובאמת כי הישיבה היתה בלוד, ועל האבן ישב ר׳ אליעזר, ור׳ יהושע גם הוא הי׳ בא לשם.
