460
ר' עקיבא ודורו והדבר ידוע כי כלבא שבוע הי' מעתירי ירושלים לפני החרבן, ואחרי החרבן אין זכר ממנו.
אבל באמת כן הדבר כי למודו לפני ר' אליעזר ור׳ יהושע הי' לפני החרבן(כב).
ובירושלמי פסחים פרק ו׳ הלכה ג׳ על המחלוקת של ר' אליעזר ור' עקיבא שם ותשובת ר׳ עקיבא נאמר:
״שלש עשרה שנה עשה ר׳ עקיבא נכנס אצל ר׳ אליעזר ולא הי' יודע בו (מדבר כחו הגדול בתורה) וזו היא תחלה תשובתו הראשונה לפני ר׳ אליעזר אמר לו ר׳ יהושע (לר׳ אליעזר) הלא זה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו״.
ומבואר שאז כבר נחלק עם ר׳ אליעזר פה אל פה, וכבר בכל כחו הגדול של ר׳ עקיבא:
״כלל אמר ר׳ עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשות וכו׳ אינה דוחה את השבת שחיטה שאי אפשר וכו׳ דוחה וכו'״.
והשלש עשרה שנה אשר נאמר בירושלמי ״עשה ר' עקיבא אצל ר׳ אליעזר״ הן השנים ההם עצמם אשר נאמר עליהם גם בבבלי נדרים ״אזל תרתי סרי שנין קמי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע״ ואשר עוד אחר זה בא שם בסוף ״שמע כלבא שבוע אתא״,
שהי׳ כל זה בימי הבית ובעוד כלבא שבוע חי.
ואמנם כי גם אם נרצה לאמר כי אף כי כלבא שבוע אין זכר ממנו אחר החרבן בכל זה חי גם אחר החרבן ימים רבים,
גם אז יהי׳ הדבר מבואר מזה כי ר' אליעזר ור׳ יהושע כבר הי' להם ישיבה גדולה מאד בחיי רבן יוחנן בן זכאי, ועוד הרבה לפני החרבן, ושם הוא שלמד אצלם ר׳ עקיבא בעת ההיא בימי הבית.
שהרי זה מבואר אשר ידובר בזה לא ממה שלמד לפני זה מקרא ומשנה והלכות אצל יתר רבותיו לפני בואו לפני ר׳ אליעזר ור׳ יהושע, כי אם רק מדבר בואו לפני ר׳ אליעזר ור׳ יהושע והדברים מפורשים כן שם בבבלי נדרים:
״אמרה ליה זיל הוי בי רב אזל תרתי סרי שנין קמי דר' אליעזר ור׳ יהושע למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה שמע וכו' אמרה אי צאית לדילי ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא אתא בעשרין וכו׳ שמע כלבא שבוע אתא וכו'״,
ואם ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הותחלו ימי פעולותיהם רק אחרי החרבן ואחרי מות רבן יוחנן בן זכאי רבם, אם כן היתה שיבת ר׳ עקיבא מבית ישיבתם עשרים וארבע שנה אחר החרבן, ואז כבר הלא נתבטלה יבנה, וכבר מזה ימים רבים נדד רבן גמליאל משם לאושא.
והלא הדבר מבואר ומפורש כי בעצם ימי יבנה כבר עמד ר׳ עקיבא בכל תוקף גדולתו ורבו וגדלו פעולותיו שם.
הערה (כב): והדבר פשוט דתרתי סרי אחרנייתא לאו דוקא תרתי סרי שנין.
