עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/29

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪458‬‬

הבריח התיכון ר׳ עקיבא ‫ והדברים האלה נכתבו לשם חקירה כוללת לברר על ידם את זמנו של ר' עקיבא, ואת זמנו של ר׳ ישמעאל, ואת זמן המאורע הכללי של בו ביום, והקמת נשיא חדש תחת רבן גמליאל.

ומה יפלא אם דברי ימינו נדחפו לאחוריהם על ידי כל החוקרים האלה.

וכבר נתבררו לנו כל המעשים האלה מאחרי החרבן וכל צמצום זמנם, גם דבר הזקנים חברי רבן יוחנן בן זכאי ומעשיהם, גם עיקר ימי יבנה מאחרי מות רבן יוחנן בן זכאי כאשר התישבו ראשי תלמידיו בבית הוועד ביבנה והותחל דבר החלטת בירורי המשנה אשר נמשך עד כעשר שנים אחר החרבן, ודבר כל המעשים עם ר׳ אליעזר ור׳ יהושע עד וועד בו ביום, וימי רדיפות דאמיטיאנוס אחר זה עד כי נדדו רבן גמליאל והמתיבתא לאושא, ודבר שובם ליבנה, ונדודם בראשית ימי טראיאנוס ללוד, ואשר אז גם הי׳ ימי הליכת ר׳ עקיבא לנהרדעא לעבר השנה, ומות רבן גמליאל בלוד, ודבר רדיפת כל ראשי חכמי הדור וביחוד לר׳ אלעזר בן עזריה עד כי הוכרחו לברוח להגליל ולהתחבא בצפורי, ודבר קו האור בראשית ימי אדריאנוס, ובואם שנית לאושא וקבעם המתיבתא שם וכי ר׳ עקיבא הי׳ שם הראש.

ועלינו לבאי במקום הזה רק דבר ענינו של ר׳ עקיבא לעצמו, אשר גם זה איננו דבר פרטי כי אם דבר אשר יזריח לנו אור בנוגע לכל דבר הדור הגדול הזה בכללו.

‫פרק ז‪.‬‬

‫ ברורי הדברים.

הדבר הולך ומתבאר כי זמן קצר אחר החרבן כבר יצא טבעו של ר׳ עקיבא, וכאשר אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי באו ראשי תלמידיו ליבנה בזמן ההוא כבר הי׳ ר׳ עקיבא מראשוני ראשי הדור.

ואף כי כן הדבר כי מתחלה הי׳ ר' עקיבא תלמידו של ר׳ אליעזר, הנה הי׳ כל זה עוד בימי הבית,

אבל אחר החרבן כבר נתגדל ר׳ עקיבא כל כך, עד שבימי בירורי המשנה בראשית ימי יבנה, כבר הי׳ שם ר׳ עקיבא כחבר גמור לר׳ אליעזר ולר׳ יהושע.

והדברים האלה ישנו לגמרי את כל סדרי המעשים אשר חשבו עד היום מלפני ימי החרבן וראשית ימי יבנה, ועלינו לבארם ולבלי להשאיר בהם כל ספק.

הנה במס׳ ערכין ד׳ ט"ז בא בגמ':

״תנא אמר ר׳ טרפון תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אומר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר ר׳ אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח, ואמר ר׳ יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון ברבי וכל שכן שהוסיף בי אהבה לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך״.

ועל הגליון כתבו ״נוסח אחר רבן גמליאל ברבי״ וברב אלפס בבא מציעא פרק ב׳ כבר כתבו בפנים רבן גמליאל.