454
בן הנשיא ובית הנשיאים באושא
והדברים האלה נסתרים מאליהם, וגם בלא כל דברינו הנם בהכרח טעות.
שלבד שאם כן אין ענין לכל דברי הירושלמי בדבר חיבור שני המאמרים האלה יחד,
ומלבד שזה הוא דבר חדש שאין גברא רבא הולך בדרכו עם איש שהנהו פחות משלשים שנה, שלא נשמע ולא נראה בשום מקום,
הנה מלבד כל זה הוא גם נסתר מעצמו.
שאם רצה הירושלמי להוכיח שבהלכו עם רבי הי׳ כבר בן תלתין שנין,
הלא הי׳ להירושלמי הוכחה ברורה וחלוטה שהרי כל דברי רבי אינם כי אם זה להוכיח ממעשי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק דין גמור שמותר לאכול תאנים וענבים חוץ לסוכה.
ודין גמור אי אפשר להוכיח כי אם ממעשי איש שנתגדל כבר כל צרכו והי׳ כבר לכל הפחות בן תלתין שנין.
ואיך אפשר שיעזוב הירושלמי הוכחה ברורה כזו שהי׳ אז ר׳ אלעזר בר' צדוק כבר לאיש גדול ורב, שהרי רבי ירצה להביא ראיה להלכה ממראה שראה אותו עושה,
וילך לנוע על הוכחה שאין איש יודע מה טיבה שאין אדם גדול הולך כי אם עם איש בן שלשים ולא עם בן עשרים, אשר אין לזה ענין כלל.
וכל הדבר גם מתבאר מעצמו שאין להירושלמי ענין כלל בחיבור שני הדברים.
אבל כל דברי הירושלמי פשוטים וברורים וכך צריך להיות שם:
״כד חמא דא מלתא לא הי׳ פחות מבן עשר שנין כד הוה מהלך עם רבי לא הוה פחות מתמנין שנין, ותני כן אמר רבי מעשה שהייתי אני בא ור׳ אלעזר בר׳ צדוק מבית שערים(יט) ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסוכה".
והדבר להיפך ממה שחשבו כל העוסקים בזה כי לפי סדר זמנים לא לבד שאין זרות בזה שראה רבי בילדותו את ר׳ יוחנן בן נורי,
כי אם שכן הוא מטבע הדברים, כמו שיבואר לפנינו כי רבי נפטר בערך שנת תתק"ן, ק״כ—קכ"ה לחרבן.
ועל כן גם אם חי רק שבעים שנה נולד בחיי ר׳ יוחנן בן נורי.
הארכנו בכל זה כי גם לבד ענין הדברים לעצמם ירחיבו לנו הדרך בכל הנוגע לכל דברי הימים אחר זה.
ועלו בידינו לדעת שלשה דברים כוללים מהעת ההיא.
כי בראשית ימי אדריאנוס היינו לפני ימי ביתר נוסדה המתיבתא בהגליל באושא, אשר לשם באו והתישבו כל זקני הדור אם באושא עצמה או בהערים מסביב.
הערה (יט): ובירושלמי לפנינו ״מבית שריון׳ וצריך להיות ״מבית שערים״ כמו שהוא בתוספתא, ועי׳ תוספתא תרומות פ״ז ״אמר ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה מעשה שהלך (אבא) ר׳ יוחנן בן ברוקא אצל ר׳ יוחנן בן נורי לבית שערים ומצא וכו'״ ובירושלמי תרומות פ״ח ה״ג זה עצמו "אמר ר׳ ישמעאל בנו של ריב"ב מעשה שירד ר״י בן נורי אצל ר׳ יוחנן בן ברוקה אבא לבית שריין והראהו״.
ובירושלמי כלאים פ״ט ה״ג במיתתו של רבי "ונתכנסו כל העיירות להספידו וכו' ואחתוניה לבית שריי וכו'״ והוא בית שערים כמו שהוא בבבלי כתובות ד׳ ק״ג.
