עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/221

‫‪650‬‬

‫מלכידת ביתר עד ימי השמד‬

והי׳ כל זה לפי דברי פראנקעל אחרי אשר הומת ר׳ עקיבא.

אבל הלא במס׳ שמחות פרק ח׳ מפורש על ר׳ עקיבא ״מכאן ועד ימים מועטים לא נמצא מקום בארץ ישראל שלא היו מושלכים בו העם שנאמר דבר כה נאום ד׳ והיתה נבלת האדם כדומן על פני השדה״.

ומבואר מעצמו כי מה שנאמר שם על ר׳ עקיבא הי׳ אחר ביתר לפני ההרג הגדול והשביה הנוראה בכל ערי ישראל כמו שכבר נתבאר לנו כל זה.

וכבר נתבאר כי במס׳ שמחות שם נפל ט"ס ותחת ״וכשנהרג״ ר׳ עקיבא צ״ל וכשנתפס.

והרב ראפאפארט בכרם חמד חלק שביעי עמוד ‪ 186‬ראה דברי מם׳ שמחות‬ ‫אלד‪ ,.‬אבל מפני שלא בירר לעצמו כל סדרי המעשים החליט מזה כי ר־ עקיבא‬ ‫נד‪.‬רנ לפני לכידת ביתר‪ ,‬ויאמר שם‪, :‬‬ ‫״ואולי יאמר אדם כי ר׳ עקיבא נתפס ונד‪,‬רנ כ מ ה ש נ י ם א ח ר י כ ב י ש ת‬ ‫ב י ת ר ‪ ,‬אשיבד‪.‬ו לא כן‪ ,‬יש ראיד‪ .‬שמת לפני המדיומה הנדולד‪ .‬וד‪.‬רנ רב‪ ,‬ששנינו‬ ‫במם׳ שמחות פיח ר׳ הנניא בן‪,‬תרדיון אמר על הרינת ר׳ עקיבא מכאן ועד ימים‬ ‫מועטים לא ימצא מקום בארץ ישראל שלא יד‪.‬יו שם )ד‪ (.‬מושלכים בו בני אדם‬ ‫שנאמר הבר כד‪ .‬נאום ד׳ וד‪.‬יתד‪ .‬נבלת האדם כדומן על פני השרד‪ .‬אמרו לא עברו‬ ‫ימים עד שבא בולמוס וערבב את העולם ע׳כ‪ ,‬ואפשר להוציא מזד‪ .‬כי ר׳ עקיבא‬ ‫נהרג עוד לפני כבישת ביתר ר ק ב ס ו ף י מ י ה מ צ ו ר ‪ ,‬כי רק היא לבדד‪.‬‬ ‫נשארת עוד מכל המבצרים וד‪,‬ערים אשר היו כבר בידי הרומיים"‪.‬‬ ‫ודגד‪ .‬כל כך הי׳ נחפז לדרכו עד שנם לא הרניש בהנד‪.‬ת הנר״א זיל הבזובד‪.‬‬ ‫וד‪.‬ישרד‪ .‬וד‪.‬בולטת מעצמד‪ .‬כי אחר זד‪ .‬״אמרו לא עברו ימים מועטים עד שבא‬ ‫בולמוס וערבב העולם" הנם שייכים לפני זד‪ .‬על הרינת ר׳ ישמעאל ור׳ שמעון‪.‬‬ ‫ומד‪ .‬נעשד‪ .‬להם לכל החוקרים האלה‪ ,‬אשר כל חקירותיהם הי׳ רק כאשר‬ ‫יעלד‪ .‬המזלנ שם במקום ‪.‬אשר עמדו מבלי לברר לעצמם סדרי המעשים‪.‬‬ ‫ואיך לא הרניש ראפאפארט שאם כן ״שר׳ עקיבא נהרנ לפני כבישת ביתר‬ ‫;‬ ‫בסוף ימי המצור" וראיתו מדברי מס׳ שמחות אלה‪,‬‬ ‫אבל הלא הדבר להיפך שלפי זד‪ .‬אין ביאור כלל להדברים שם‪.‬‬ ‫כי איך יאמרו ״אמרו לא היו ימים מועטים עד שבא פולמוס וערבב העולם"‪.‬‬ ‫אבל איזה פולמוס חדש בא אחר סוף ימי מצור ביתר‪.‬‬ ‫‪ .‬וד‪.‬לא ראפאפארט עצמו יאמר על ד‪.‬ימים הד‪.‬ם בסוף ימי‪.‬מצור ביתר ״כי רק‬ ‫היא )ביתר( לבדד‪ .‬נשארד‪ .‬עוד מכל המבצרים וד‪.‬ער'ם אשר )ד‪.‬ם( היו כבר בידי‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‪.‬רומיים״‪.‬‬ ‫והפולמוס שערבב את העולם כבר בא הרבד‪ .‬לפני זה בחיי ר׳ עקיבא גם‬ ‫לפי דברי הרב שי־ר‪,‬‬ ‫בבוא כל חיל רומא לארץ ישראל ויוליוס סעווערום בראשם‪ ,‬ופשטו לאט‬ ‫לאט בנדוד עד שכבשו נם ירושלים מידי בן כוזיבא והכריחו אותו להשנב בביתר‪.‬‬ ‫הערה )ח( הרב שי״ר הי׳ כל כך נחפז לדרכו עד שגם לא הבין שלא ר׳ יהודה בן כבא‬ ‫ור׳ חנניא בן י תרדי‪-‬ון אמרו זה לקדד את העם‪ ,‬כי אם שכן הי׳ הדבר וצ״ל ״מכאן ועד ימים‬ ‫מועסים לא נ מ צ א מקום ב א ^ ישראל שלא ה י ו שם וכד״ והדברים פשוטים‪.‬‬